הפרשה: דברים פרק ג פסוק 23 עד פרק ז פסוק 11. 

ההפטרה:  מתוך ישעיהו פרק מ. 

לפנינו עניין לשוני הקשור לפרשה ועניין לשוני הקשור להפטרתה. ויש קשר בין שני העניינים: שניהם עניינם צמדי מילים מיוחדים. 

צמדי פעלים ניגודיים 

בפרשת "ואתחנן", בין שאר ציוויים ואזהרות, משה מתרה בבני ישראל לא להתחתן בגויים שמסביבם. וכך הוא אומר: וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם; בִּתְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ וּבִתּוֹ לֹא תִקַּח לִבְנֶךָ (דברים ז 3). 

נתן ו לקח הם פעלים מנוגדים – הם שייכים לאותו תחום מציאות אבל מייצגים פעולות הפוכות. יש בלשון הרבה זוגות של פעלים מנוגדים; למשל  נכנס-יצאברח-רדףשבר-תיקן. ולא רק פעלים מנוגדים יש; יש גם שמות עצם מנוגדים (כמו  הר-גיאאור-חושךיבשה-ים); ויש תארים מנוגדים (כמו גבוה-נמוך, חם-קר, טיפש-חכם);  ויש צלעות מנוגדות בתקבולת, כמו בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּו (משלי י 1)ֹ; ויש בוודאי עוד צורות של ניגודיוּת. אבל אנחנו כאן עוסקים רק בצורה אחת, שאנחנו קוראים לה "צמדי פעלים ניגודיים". 

על פי הגדרתנו, צמד פעלים ניגודי הוא זוג פעלים המייצגים פעולות הפוכות, שמופיעים יחד במשפט אחד בטקסט כלשהו, ובפרט בפסוק אחד או בכמה פסוקים סמוכים במקרא; והם משתתפים במסר משותף כלשהו. צמדים כאלה יוצרים בדרך כלל משמעים מוּספים שנקבעים לא רק על ידי משמעות הפעלים המנוגדים כשלעצמם, אלא גם על ידי יחס הניגוד שביניהם, הופעתם ביחד במשפט או בפסוק אחד, וההקשר שבו הם מופיעים. להלן כמה סוגים של צמדים כאלה, ויש בוודאי עוד. 

אחד משני הפעלים בא בשלילה, ומתוך כך מחזק  את האחרלדוגמה: נָפְלָה לֹא תוֹסִיף קוּם בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל (עמוס ה 2). הצמד הניגודי הוא  נפל-קם. הפועל  קם בא בשלילה, ("לא תוֹסִיף קוּם") ומחזק את "נפלה". ועוד דוגמה: וְלֹא זָכַר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת יוֹסֵף וַיִּשְׁכָּחֵהוּ (בראשית מ 23). הצמד הוא  זכר-שכח; ו"לא זכר" מחזק את "וישכחהו". 

בצד פעולה אחת מוצגת גם פעולה הפוכה, שגם היא אפשרית. דוגמה – אהב-שנא: עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא (קהלת ג 8). עוד דוגמה  – בנה-הרס: חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ (משלי יד 1)ועוד:  הוריד-העלה; אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה, וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה (בראשית מו 4). 

שתי הפעולות הן למעשה שני צדדים של פעולה אחת. דוגמה –  אמר-שמע: אַךְ אָמַרְתָּ בְאָזְנָי, וְקוֹל מִלִּין אֶשְׁמָע (איוב לג 8). מה שהאחד אמר השני שמע. ועוד: נתן-לקח: נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה, קַח מִמֶּנִּי וְאֶקְבְּרָה אֶת מֵתִי שָׁמָּה (בראשית כג 13). מה שהאחד ייתן השני ייקח. 

פעולה  אחת היא  פיצוי או תיקון לשנייה. לדוגמה –  זרה-קיבץ: מְזָרֵה יִשְׂרָאֵל יְקַבְּצֶנּוּ (ירמיהו לא 9). זרע-קצר; הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ (תהילים קכו 5). 

שלשות מילים 

הבה נסתכל על הפסוק הבא הנמצא בהפטרה לפרשת "ואתחנן": מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ (ישעיהו מ 12). 

שלושת המילים  מיםשמים,  ארץ המופיעות בפסוקנו, מופיעות יחד בעוד פסוקים במקרא; לדוגמה: ה', בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם אֶרֶץ רָעָשָׁה גַּם שָׁמַיִם נָטָפוּ גַּם עָבִים נָטְפוּ מָיִם (שופטים ה 4). והן מופיעות יחד גם בבראשית א 20; בראשית ו 17; בראשית ז 19; משלי ל 4. ואולי בעוד מקומות במקרא.   

למעשה אפשר לשייך את השלָשה  מים-שמים-ארץ לתופעה הלשונית הידועה והנפוצה מאוד במקרא, הנקראת "צמדי מילים". "צמד מילים", על פי אפיונו כאן, הוא זוג מילים מאותו חלק דיבור (שם עצם, או פועל, או תואר) ומאותו תחום מציאות, המופיעות יחד באותו משפט; וזאת כמה פעמים (או אף הרבה פעמים) בלשון המדוברת או הכתובה. לדוגמה:  חלב-דבשיום-לילה,  גדול-קטן. וקל לראות שהשלָשה שלנו עונה על מאפייני צמדי המילים (מלבד שהיא בת שלוש מילים ולא שתיים).  

צמדי מילים הם כאמור תופעה נפוצה – יש בלשון, ובפרט במקרא, מאות צמדים. לעומת זאת שלשות מילים – כמו מים-שמים-ארץ – אין הרבה. בכל זאת מצאנו את השלשות הבאות, ויש אולי עוד. 

מים-שמים-ארץ. את השלשה הזאת כבר ציינו למעלה. 

גר-יתום-אלמנה. לדוגמה: כִּי תִבְצֹר כַּרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל אַחֲרֶיךָ; לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה (דברים כד 21). השלשה הזאת מופיעה גם אצל ירמיהו, זכריה ומלאכי. 

דגן-תירוש-יצהר. לדוגמה: וְהִיא לֹא יָדְעָה כִּי אָנֹכִי נָתַתִּי לָהּ הַדָּגָן וְהַתִּירוֹשׁ וְהַיִּצְהָר (הושע ב 10). שלשה זאת נפוצה למדי במקרא, והיא נמצאת גם ב-במדבר, דברים, מלכים ב', יואל, חגי, דברי הימים.  

חרב-רעב-דבר. לדוגמה: וְשִׁלַּחְתִּי בָם אֶת הַחֶרֶב אֶת הָרָעָב וְאֶת הַדָּבֶר (ירמיהו כד 10). השלשה הזאת מופיעה במקרא למעלה מעשרים פעמים; בעיקר אצל ירמיהו, אבל גם אצל יחזקאל ודברי הימים. 

מדבר-ציה-ערבה. לדוגמה: יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה וְתָגֵל עֲרָבָה (ישעיהו לה 1). השלשה הזאת מופיעה גם אצל ירמיהו. 

שמש-ירח-כוכבים. לדוגמה:  וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה, וְרָאִיתָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם (דברים ד 9). השלשה הזאת מופיעה גם אצל ישעיהו, ירמיהו, יואל, תהילים וקהלת. 

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s