הפרשה: במדבר פרקים יג עד (כולל) טו.

ההפטרה: יהושע פרק ב כולו

לפנינו עניין לשוני הקשור לפרשה ועניין לשוני הקשור להפטרתה. ויש קשר בין שני העניינים: שניהם נוגעים במזונות.

מזונות ומטפורות

פרשת "שלח לך" מספרת על המרגלים ששלח משה לתור את הארץ. כשהמרגלים חזרו הם דיווחו על טוּב הארץ, כמו גם על חוזקם של יושביה: בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא (במדבר יג 27).

הביטוי "זבת חלב ודבש" מופיע במקרא פעמים רבות, כשבח לארץ ישראל. למעשה זהו ביטוי מטפורי. ככלל, מטפורות שואלות מונחים ומושגים מתחומי מציאות מוחשיים יום-יומִיים, כדי לייצג ולהמחיש מצבים כלליים ומופשטים מתחומים אחרים. גם הביטוי שלנו עושה כך: הוא משתמש במונחים מוחשיים מתחום המזון – חלב ודבש – כדי לייצג שפע וטוּב כלליים. הביטוי הזה אינו יחיד בסוגו. שיטוט ברחבי הלשון מגלה עוד כמה וכמה ביטויים מטפוריים הרווחים בלשון שמשתמשים במזון מסוים ובתכונה מסוימת שלו כדי להמחיש מצבים לאו דווקא מתחום האוכל. הנה כמה ביטויים כאלה.

שמנה וסולתה. "שמנה וסולתה" הוא כינוי, לפעמים אירוני, לאנשים המכובדים בקהילה; לדוגמה: "בטקס נכחו שמנה וסולתה של העיר". (פרופ' ברוך קורצווייל, שהיה מורה שלנו בבית הספר "חוגים" בחיפה בתחילת שנות ה-50 של המאה הקודמת, היה אומר בלשונו החדה "שמנה ופסולתה"). מקורו של הביטוי הוא מקראי. במקרא שמן וסולת הם דברי מזון יוקרתיים שמוזכרים פעמים רבות ביחד, בעיקר בקשר להקרבת קרבנות. לדוגמה: וְעִשָּׂרֹן סֹלֶת בָּלוּל בְּשֶׁמֶן כָּתִית (שמות כט 40).

שמן זית זך. זהו כינוי לעגני לאיש או לאנשים החושבים עצמם לטהורים ומשובחים מאחרים. מקור הביטוי הוא הכתוב וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית (שמות כז 20).

צפיחית בדבש. כביטוי מטפורי, זהו כינוי עוקצני לאדם הנוטף מתיקות וחביבות. המקור הוא הכתוב וַיִּקְרְאוּ בֵית יִשְׂרָאֵל אֶת שְׁמוֹ מָן; וְהוּא כְּזֶרַע גַּד לָבָן וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ (שמות טז 31).

נזיד עדשים. "נזיד עדשים", כביטוי מטפורי, הוא כינוי לתמורה פחותת ערך שקיבל אדם עבור דבר יקר ערך. למשל: "הוא מכר את ההמצאה שלו בנזיד עדשים". המקור הוא הסיפור על עשו שמכר ליעקב את ברכת אביהם יצחק בעבור נזיד עדשים: וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים (בראשית  כה 34).

לחם צר ומים לחץ. הביטוי הזה משקף מצב של מחסור ומצוקה, לא רק תזונתיים. המקור הוא בישעיהו: וְנָתַן לָכֶם אֲדֹנָי לֶחֶם צָר וּמַיִם לָחַץ (ישעיהו ל 20).

אגוז קשה לפיצוח. כינוי לאדם שקשה להזיז אותו מדעתו.

דייסה. כידוע, דייסה היא תבשיל של סולת או אורז מעורבבים בחלב. ובלשון הדיבור  דייסה היא גם ערבוביה של דברים שונים זה מזה; לדוגמה: "בנאום שלו הוא עשה דייסה מכל מיני רעיונות שונים ומשונים."

ילדי שמנת. "ילדי שמנת" הוא כינוי לגלגני לילדים ש"גדלו על שמנת", כלומר בתנאי שפע; ובפרט שפע תזונתי. למשל, כך כונו בשנות הצנע ילדי הקיבוצים.

פַּרוֶוה. מקורה של המילה  פרווה הוא ביידיש, ומשמעה מאכל שאינו בשרי ואינו חלבי; ומכך משמעה המטפורי: אדם או דעה סתמיים, כאלה שאינם נוקטים עמדה ברורה לכאן או לשם.

גם פעלים מתחום האכילה משמשים כמטפורות; למשל: "האש אכלה את כל היער", "הוא עדיין לא עיכל את משמעות המצב החדש", "הפרויקט הזה בולע את כל המשאבים שלנו". אבל זה עניין שמצדיק עיון נפרד.

 

מוכרת מיני מזונות

ההפטרה לפרשת "שלח לך" מספרת על המרגלים ששלח יהושע לראות את יריחו; וכך כתוב: וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לֵאמֹר לְכוּ רְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְאֶת יְרִיחוֹ. וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית אִשָּׁה זוֹנָה וּשְׁמָהּ רָחָב וַיִּשְׁכְּבוּ שָׁמָּה (יהושע ב 1).

בכיתה ד', בבית הספר "חוגים" בחיפה, למדנו את ספר יהושע; וכשהגענו לפסוק שלעיל המורה יהודה הסביר מהי "אישה זונה". זונה, הוא אמר, היא אישה שמוכרת מזונות. לא האמנו להסבר הזה. אמנם היינו אז רק בני תשע או עשר, אבל כבר ידענו, פחות או יותר, במה עוסקת זונה, והנחנו שהמורה יהודה המציא את ההסבר שלו ממוחו היצירתי כדי שלא יצטרך להסביר לנו מהי באמת זונה.

בין שהמורה יהודה האמין בהסבר שנתן לנו ובין שרק ביקש להתחמק מהתייחסות לעניין הזנות, ההסבר שלו אכן מופיע אצל כמה פרשנים. למשל רש"י, שאומר כך: "אישה זונה – תרגם יהונתן פונדקיתא [פונדקית], מוכרת מיני מזונות". כלומר, על פי רש"י, המסתמך על תרגום יונתן [מעברית לארמית], רחב לא הייתה זונה במובן המקראי הרגיל (כמו למשל בסיפור על יהודה ותמר: וַיִּרְאֶהָ יְהוּדָה וַיַּחְשְׁבֶהָ לְזוֹנָה כִּי כִסְּתָה פָּנֶיה; בראשית לח 15),  אלא בעלת פונדק ומוכרת מזונות. והפירוש "מצודת ציון" (של רבי דוד אלטשולר, 1769-1687) הולך בעקבות רש"י ואומר בפשטות: "זונה – מוכרת מזון".

האם יש קשר משמעי בין המילה  זונה (במובנה השכיח) לבין המילה  מזון? בוודאי אין כאן קשר שורשי, שכן  זונה גזורה מהשורש זנ"ה ואילו  מזון מהשורש זו"ן. יש אמנם דמיון פונטי בין שתי המילים, אבל דמיון פונטי שאין אתו שורש משותף אינו מעיד (לפחות במקרה הזה) על קשר משמעי. בכל זאת רד"ק  (רבי דוד קמחי 1235-1160), בפירושו למקרא, קושר בין שני המובנים. על פי רד"ק הקשר הוא באמצעות המושג פונדקית; והוא  אומר:  "זונהכמשמעה [כלומר עוסקת בזנות], או מוכרת מזון, כמו שתרגם יונתן:  פונדקיתא". ובאמירה הזאת רד"ק מכנס את שלושת המובנים – זונה, מוכרת מזון,  פונדקית – תחת גג משמעי אחד.

בויקיפדיה, בערך "רחב", מרחיבים את הקשר. אומרים שם שבספרות בית שני (למשל בכתבי יוסף בן מתתיהו) נוצרה זהות בין המונח  זונה למונח  פונדקית, ולכן התרגומים הארמיים למקרא מתרגמים את מקצועה של רחב ל"פונדקית".  ובעקבותיהם הלכו פרשני המקרא המסורתיים, למשל רש"י, ופירשו שמקצועה של רחב היה "מוכרת מזונות". עד כאן ויקיפדיה.

אם כך, מהו הקשר המשמעי בין מקצועה של הזונה למקצועה של הפונדקית? רד"ק אומר על כך כדלקמן: "לפי שהזונה כפונדקיתא שמפקרת עצמה לכל". ובמילים אחרות: גם זונה וגם פונדקית עיסוקן כרוך במגע עם אנשים רבים מחוץ לביתן. הקשר בין יציאה מרובה מהבית לבין עיסוק בזנות מופיע בעוד מילים. מילה אחת היא  יצאנית (או  יוצאנית, בלשון התלמודים), שמשמעה התלמודי הוא אישה שמרבה לצאת מביתה; ומכאן משמעה של המילה  יצאנית בלשון ימינו – זונה. מילה אחרת היא  נפקנית. המילה הזאת גזורה מהשורש נפ"ק שעניינו לצאת או להוציא (למשל להנפיק). בלשון התלמודים נפקנית היא אישה שיוצאת הרבה מביתה; ובימינו נפקנית היא כינוי לאישה זונה או זנותית.

ועוד: בסיפור על תמר אשת ער כתוב וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם אֲשֶׁר עַל דֶּרֶךְ תִּמְנָתָה  … וַיִּרְאֶהָ יְהוּדָה וַיַּחְשְׁבֶהָ לְזוֹנָה כִּי כִסְּתָה פָּנֶיהָ (בראשית לח 15-14). ורש"י אומר: "וחשבה לזונה – לפי שיושבת בפרשת דרכים". כלומר יושבת בחוץ.

 

(בתמונת הכותרת: The Coloured Picture Bible for Children, Spies bring grapes from Canaan by Richard Andre, 1884)

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s