הפרשה: ויקרא פרק  כה פסוק 1  עד פרק כו פסוק 2

ההפטרה: מתוך ירמיה פרק לב

לפנינו עניין לשוני הקשור לפרשה ועניין לשוני הקשור להפטרתה. ויש דמיון מסוים בין שני העניינים: במרכזו של כל אחד מהם יש מילה שיש לה לפחות שתי משמעויות זרות לגמרי לכאורה, ובכל זאת שתי המשמעויות קשורות אחת לשנייה.

מקרן היובל עד שנת היובל

עניינה העיקרי של פרשת "בהר" הוא דינים הקשורים לשנת יובל. למילה  יובל,

שבה אנחנו עוסקים כאן, יש כמה משמעויות. משמעות אחת, שממנה אולי נגזרו האחרות, היא אַיִל. לדוגמה: וְהָיָה בִּמְשֹׁךְ בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל [בקרן האיל], כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר (יהושע ו 6). במשמעות שנייה של   יובל, הנובעת מהראשונה, היא שופר [כידוע שופרות עושים מקרנות אֵילים]; לדוגמה: בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל [השופר] הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר (שמות יט 13). שתי המשמעויות האלה של   יובל לא נמצאות למעשה בשימוש בלשון ימינו.

משמעויות אחרות של  יובל קשורות לענייני זמן. במקרא המשמעות הזמנית של  יובל היא שנת החמישים; וכך כתוב בפרשה שלנו: וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים – שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים; וְהָיוּ לְךָ יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה. וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל אַרְצְכֶם. וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ; יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם (ויקרא כה 10-8). בפסוקים האלה גם נגלה הקשר בין יובל במשמעות של איל או שופר לבין יובל במשמעות של זמן: בשנת היובל, ביום הכיפורים, תוקעים בשופר. ממשמעות זאת של המילה  יובל – שנת החמישים – גזורה גם המשמעות הרווחת בימינו שלפיה יובל הוא תקופת זמן עגולה, למשל 25, 50 או 100 שנים, שמלאה למוסד, לאירוע, לאדם וכדומה; לדוגמה: "אתמול נערכה מסיבה לרגל יובל ה-25 של בית הספר."

למילה  יובל יש בתולדות הלשון עוד משמעות: על פי "ספר היוֹבְלים",  יובל הוא תקופה של שבע פעמים שבע שנים, כלומר ארבעים ותשע שנים. ספר היובלים הוא אחד מהספרים החיצוניים – אלה שנכתבו בעברית על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נכללו במקרא. הוא נכתב במאה השנייה לפנה"ס והוא מספר את תולדות האדם ותולדות האבות והעם מבריאת העולם ועד מעמד הר סיני;  ולפיכך תוכנו מקביל לזה  של ספר בראשית ותחילת ספר שמות. הוא נכתב במקור בשפה העברית, אולם רק תרגומו לשפת הגעז שרד במלואו [געז היא שפה שמית שהייתה מדוברת בעבר באתיופיה]. ובשנת 1870 הוא תורגם מגעז לעברית על ידי שלמה רובין (1910-1823). על פי ספר היובלים הזמן נמנֶה בשנים, בשבועִים וביובלים [שבוע, וברבים שבוּעִִִים, משמעו בספר היובלים שבע שנים]. וכאשר כתוב, למשל, בספר היובלים "וביובל השלושים וארבעה, בשנה הראשונה לשבוע השני", חשבון השנים הוא כזה: 33 יובלים, שהם 1617 שנים (33X49); ועוד שבוע אחד, שהוא 7 שנים; ועוד שנה אחת. ובסך הכול  1625 שנים. כלומר: בשנת 1625 לבריאת העולם.

ממטרת היורה אל חצר המטרה

הכתוב בירמיהו המשמש כהפטרה לפרשת "בהר" מתאר עסקת מכירת שדה שנערכה בין ירמיהו לבין בן דודו, בעת שירמיהו היה כלוא בחצר המטרה אשר בבית המלך צדקיהו. וכך כתוב שם: וַיָּבֹא אֵלַי חֲנַמְאֵל בֶּן דֹּדִי כִּדְבַר ה' אֶל חֲצַר הַמַּטָּרָה (לב 8).

למילה  מטרה, שבה אנחנו עוסקים כאן, יש במקרא שתי משמעויות. במשמעות אחת מטרה היא אובייקט שאליו מכוונים חיציו של היורה בקשת. לדוגמה: וַאֲנִי, שְׁלֹשֶׁת הַחִצִּים צִדָּה אוֹרֶה לְשַׁלַּח לִי לְמַטָּרָה (שמואל א כ כ). מהמשמעות הזאת נוצרה, באופן מטפורי, המשמעות הרווחת בזמננו – "מצב ששואפים להגיע אליו"; לדוגמה: "המטרה שלנו היא לשפר את מצבן של השכבות החלשות". במשמעות המקראית השנייה,  מטרה היא כלא, מקום משמר; לדוגמה: וְיִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא הָיָה כָלוּא בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה אֲשֶׁר בֵּית מֶלֶךְ יְהוּדָה (ירמיהו לב 2). האם יש קשר בין שתי המשמעויות האלה של המילה  מטרה? במבט ראשון קשה למצוא קשר, אבל אולי בכל זאת אפשר, כפי שאנחנו מציעים להלן.

המילה  מטרה גזורה מהשורש נט"ר. הפועל לנטור משמעו לשמור; לדוגמה: שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים, כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי (שיר השירים א 6). (באופן מטפורי, לנטור הוא גם לשמור איבה או טינה; לדוגמה: לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ, ויקרא יט 18). אם נמצא קשר בין כל אחת משתי המשמעויות של המילה  מטרה לבין הפועל לנטור, הרי שאיתרנו קשר בין שתי המשמעויות לבין עצמן.

הקשר בין "לנטור" (=לשמור) לבין מטרה במשמעות של "מקום משמר" הוא ברור – הוא קיים באמצעות המושג "שמירה". האם יש קשר גם בין "לנטור" לבין המשמעות האחרת של  מטרה – "אובייקט שאליו מכוונים החיצים"? האם משמעות אחת נובעת מן השנייה? נראה שניתן להצביע על קשר כזה, שאפשר לקרוא לו "קשר של סמיכות עניינים": יש סמיכות עניינים בין מעשה הנטירה לבין השימוש בכלי נשק כמו קשתות וחיצים, והסמיכות הזאת אולי היא שהקנתה לאובייקט שאליו מכוּונים החיצים את השם "מטרה". ואולי גם הפסוק הבא מציג קשר בין שתי המשמעויות של המילה  מטרה: שָׁלֵו הָיִיתִי וַיְפַרְפְּרֵנִי, וְאָחַז בְּעָרְפִּי וַיְפַצְפְּצֵנִי, וַיְקִימֵנִי לוֹ לְמַטָּרָה (איוב טז 12). הפירוש "מצודת דוד", שנכתב על ידי רבי דוד אלטשולר, מבאר את הדברים האלה כך: "ויקימני – העמיד אותי להיות לו למטרה לזרוק בי חציו הם מכאובֵי היסורים". כלומר, על פי מצודת דוד  מטרה כאן היא מטרה לחיצים, וככזו היא משמשת כמטפורה למצב של מצוקה; כמו מצוקתו של ירמיהו בעת כליאתו בחצר המטרה.

דוגמה אחרת לקשר של סמיכות היא כינויה של שנת החמישים בכינוי "שנת היובל". נראה שהכינוי הזה ניתן לה מתוך סמיכות העניינים שבין שנת החמישים ליובל: יובל הוא אַיִל, וקרן היובל היא קרן האיל, כלומר שופר; ובשנת החמישים תוקעים בשופר.

 

 

 

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “פרשת "בְּהר" והפטרתה – עניינים לשוניים

  1. יצחק בער לעווינזאהן (שרשי לבנון, ערך מטר) מוצא קשר בין המילה מטרא (דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ וַיַּצִּיבֵנִי כַּמַּטָּרָא לַחֵץ) למילה הלטינית Meta, וגם שם לב לקשר בין יורה לבין יורה (הגשם), ובין מטר למטרה.
    בספר השרשים של רד"ק השרש של מטרה הוא נט"ר.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s