מחוב לחיובי

 ככלל, מילים שגזורות מאותו שורש יש ביניהן קשרי משמעות. כשאנחנו אומרים כאן שבין שתי מילים יש קשר משמעות אנחנו מתכוונים לכך שאפשר להבין ולהסביר איך משמעותה של מילה אחת קשורה למשמעותה של המילה האחרת, גם אם המשמעויות של שתי המילים שונות זו מזו. דוגמה: לשמור, שימוּר, שימורים, שמוּרה,  אשמורת, משמרת – כל המילים האלה (ועוד רבות אחרות) גזורות מהשורש שמ"ר., והן קשורות בקשר ברור לענייני שמירה. ומתוך כך אנחנו אומרים  שיש ביניהן קשרי משמעות. אבל יש מקרים שבהם מבט ראשון לא מגלה שום קשרי משמעות – אם בגלל שקשרים כאלה אכן לא קיימים, ואם בגלל שהקשרים חבויים; וכדי לחשוף אותם יש צורך בפעולות חשיבה כלשהן. דוגמה למקרה השני היא מילים הגזורות מהשורש חו"ב. רוב המילים הגזורות מהשורש הזה עניינן חובות, חייבים, התחייבויות וכיוצא באלה מילים הקשורות באופן ברור לחובות. אבל המילה  חיובי, שגם היא גזורה מהשורש חו"ב, אינה קשורה לכאורה לענייני חובות, והיא אפילו מנוגדת במידה רבה לעניינים אלה. למילה  חיובי יש כמה משמעויות; אנחנו נתייחס כאן לשתיים מהן, שקרובות אחת לשנייה. המשמעות האחת (משמעות א') היא תואר לדבר רצוי, בכון, ראוי ("הצעד הזה הוא חיובי והוא יקדם אותנו"). המשמעות השנייה (משמעות ב') היא הסכמה, אישור ("בקשתנו נענתה בחיוב"). המשימה שלנו כאן היא לברר האם יש קשר משמעות בין  חוב לבין  חיובי; ואם יש – מהו הקשר הזה. הדרך הנקוטה להלן לבירור הקשר היא איתור מילות ביניים ויצירת שרשרת של משמעויות בין שתי המילים. יוצאים ממילת המוצא  – חוב; מחפשים מילה (שנייה בשרשרת) שיש לה קשר משמעות לראשונה; אחר כך מחפשים שלישית שיש לה קשר לשנייה.; וכך עד שמגיעים למילת היעד – חיובי. הבה נתחיל.

1. 1. חוב. זוהי מילת המוצא שלנו.
2. 2. חַיָּב. חיב הוא מי שיש לו חוב.
3. חִיֵּב. לחַיֵּב מישהו זה לעשות אותו חיב.
4. 4. מחויב. למילה מחויב יש שתי משמעויות. בצעד הזה אנחנו מתכוונים למשמעות הראשונה, שלפיה מחויב הוא מי שחייבו אותו. דוגמה: "הממשלה מחויבת  לקבל את פסיקתו של הבג"ץ". וגם מי שחייב את עצמו הוא מחויב; לדוגמה: "שר החינוך הצהיר שהוא מחויב לשיפור מעמדם של המורים". בצעד הזה אנחנו כבר מרגישים איך המושגים המעיקים  חוב ו חיב מתגלגלים לעבר המושגים החיוביים.
5. 5. מחויב (במשמעות שנייה). במשמעות השנייה, מחויב הוא תואר לדבר שהמציאות מחייבת אותו; דבר שראוי או דרוש לעשותו; דבר שנכון שיהיה. לדוגמה: "השלום בינינו לבין שכנינו הערבים הוא מחויב המציאות ומחויב מתוך הערכים שלנו". (מהמילה מחויב קרובה למילה מחויבוּת, שגם אותה אפשר לצרף לשרשרת הזאת).
6. 6. חיובי (במשמעות א'). כפי שכבר הגדרנו בראשית הדברים, חיובי במשמעות א' הוא תואר לדבר ראוי ונכון. המילה חיובי קרובה במשמעותה למילה מחויב: מה שמחויב המציאות, מה שנכון וראוי שיהיה, הוא דבר חיובי.
7. 7. חיובי(במשמעות ב' ). כפי שכבר הגדרנו לעיל, חיובי במשמעות ב' הוא אישור, הסכמה. ודבר שהוא ראוי ונכון, ראוי גם להסכמה.

 

השרשרת שלעיל אינה בהכרח השרשרת היחידה המובילה מ חוב ל חיובי; אבל היא משיגה את מטרתנו – איתור קשר המשמעות שבין שתי המילים האלה, שגזורות מאותו שורש אבל שונות לגמרי במשמעותן.