שלושה צירים אישיים

מיקומה של נקודה במרחב התלת ממדי מוגדר בדרך כלל על ידי מיקומה על שלושה צירים (קואורדינטות) שנהוג לקרוא להם ציר הרוחב, ציר האורך וציר הגובה. גם מיקומו ותנועתו של אדם יכולה להיות מתוארת באמצעות מערכת צירים כזאת. לצורך זה אפשר אמנם להשתמש במערכת הצירים הגיאוגרפית המקובלת (קווי אורך, רוחב וגובה גיאוגרפיים), אבל לכל אדם יש גם מערכת צירים אישית, שמתייחסת לנקודה שבה האדם נמצא ולכיוון שאליו פונים פניו בזמן מסוים. למערכת הצירים הזאת יש ביטוי בלשון העברית עוד בתקופת המקרא (ובוודאי גם בלשונות אחרות) גם אם לא קראו לה אז מערכת צירים. הנה הם הצירים האלה.

ימין ושמאל. בספר בראשית (כד מט) כתוב: וְעַתָּה אִם יֶשְׁכֶם עֹשִׂים חֶסֶד וֶאֱמֶת אֶת אֲדֹנִי הַגִּידוּ לִי; וְאִם לֹא – הַגִּידוּ לִי וְאֶפְנֶה עַל יָמִין אוֹ עַל שְׂמֹאל. ימין ושמאל הם שני חלקיו של ציר הרוחב שלי, שנקודת האמצע שלו היא המקום שבו אני נמצא. זהו ציר יחסי-אישי שמשתנה עם תזוזותיי. למשל, אם אסתובב סביב עצמי ב-180 מעלות, מה שהיה קודם מימיני יהיה עכשיו משמאלי, ולהיפך.

פנים ואחור. וַיַּרְא יוֹאָב כִּי הָיְתָה פְנֵי הַמִּלְחָמָה אֵלָיו פָּנִים וְאָחוֹר (דברי הימים א' יט י). הדברים שמלפנַיי והדברים שמאחורַיי נמצאים על ציר האורך האישי שלי, הציר שאני נמצא במרכזו. וכשאני מתקדם, דברים שהיו לפניי עוברים להיות מאחוריי.

למעלה ולמטה. הַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּךָ יַעֲלֶה עָלֶיךָ מַעְלָה מָּעְלָה; וְאַתָּה תֵרֵד מַטָּה מָּטָּה (דברים כח מג). נקודת הגובה שבה אני נמצא מחלקת את קו הגובה שלי לשני חלקים – זה שמתחתיי וזה שמעליי. וכאשר אני עולה דברים שהיו מעליי עוברים להיות מתחתיי.

שלושת הצירים האלה משמשים גם כמטפורות לייצוג המרחב הנפשי והרוחני, הרעיוני והחברתי, שבו נמצא האדם. לדוגמה: הציר ימין-שמאל מייצג את המרחב החברתי-פוליטי; הציר פנים-אחור מייצג את העתיד והעבר, את הקדמה והמודרניות; וציר הגובה מייצג את הנשגב והשפל בסולם המוסר והצדק.

וכמו שהצירים המרחביים האישיים אינם מוחלטים, כך גם הצירים הנפשיים-רעיוניים של כל אדם תלויים במיקומו הנפשי ובכיווני מחשבותיו.