ילדים וילדות – הכפלה מגדרית

על פי הנוהג הלשוני העברי כאשר קבוצה  כלשהי – בני אדם או עצמים אחרים – כוללת אפילו רק עצם זכרי אחד, הדיבור נוקט כלפיה לשון זכר, בלי לציין שיש בה גם נקבות; למשל "חברי הכנסת", "תושבי העיר" וכדומה. הכלל הזה נהוג כמובן גם במקרא, ויש לכך אינסוף דוגמאות. עם זאת יש במקרא גם יוצאים מהכלל הזה: יש מקרים שבהם (כאשר מדובר על זכרים ועל נקבות גם יחד) הדובר מציין גם את הזכרים וגם את הנקבות. אני עצמי מצאתי את המקרים הבאים (ויש בוודאי עוד):

פרסומת למשחקי קופסא, סביבות קום המדינה.

וַיִּהְיוּ יְמֵי אָדָם אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת שֵׁת שְׁמֹנֶה מֵאֹת שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת (בראשית ה ד). [הביטוי  "ויולד בנים ובנות" מופיע במקרא פעמים רבות].

בֶּן שְׁמֹנִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם; הַאֵדַע בֵּין טוֹב לְרָע …. אִם אֶשְׁמַע עוֹד בְּקוֹל שָׁרִים וְשָׁרוֹת (שמואל ב' יט לו).

וַיֹּאמְרוּ כָל הַשָּׁרִים וְהַשָּׁרוֹת בְּקִינוֹתֵיהֶם עַל יֹאשִׁיָּהוּ עַד הַיּוֹם (דברי הימים ב' לה כה).

כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים (זכריה ח ד)

וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ (זכריה ח ה).

וְלָהֶם מְשֹׁרְרִים וּמְשֹׁרְרוֹת (נחמיה ז סז)

איך אפשר להסביר את התופעה הלשונית הזאת? למעשה, מה שיש לפנינו הוא הכפלת מילה. לכאורה מספיק היה לכתוב "זקנים", אבל הכותב מכפיל ואומר "זקנים וזקנות"; לכאורה מספיק היה לומר "שׁרים", אבל הדובר אומר "שׁרים ושׁרות". תופעת הכפלת המילים מופיעה במקרא פעמים רבות. בדרך כלל המילה מוכפלת כמו שהיא, ללא שינויה; לדוגמה: צדק צדק תרדף (דברים טז כ). הכפלה כזאת, שאפשר לקרוא לה הכפלת תוקף, באה להדגיש את המילה המוכפלת, לתת לה משנה תוקף. אולם המקרים שהבאנו לעיל הם הכפלות מסוג אחר: המילה בצורתה הזכרית מוכפלת על ידי הצורה הנקבית של אותה מילה –  זקנים ו זקנות, ילדים ו ילדות וכדומה. הכפלה כזאת, שאפשר לקרוא לה הכפלה מגדרית, יוצרת הדגשה מיוחדת: הדובר מדגיש שהוא מתכוון לזכרים ולנקבות גם יחד. ויש בכך גם שוויון לשוני-מגדרי.