שימו לב – פעלים בסיסיים

יש בשפה העברית (ובוודאי גם בשפות אחרות) פעלים שכאשר הם לעצמם הם מייצגים פעולות גופניות בסיסיות ופשוטות יחסית, אבל הם גם יכולים לצרף אליהם שמות (שמות עצם או שמות פועל) וליצור איתם משמעויות מורכבות ומופשטות יותר. כזה הוא למשל הפועל  עשָה, שכבר במקרא מופיע בצירופים כמו  עשָה מלחמה; עשה צחוק; עשה משפט; עשה שפטים ועוד כאלה. כזה הוא גם הפועל  ללכת:  הלך לעולמו; הלך לאיבוד;  הלך לו טוב;  הלך מכות;  הלך רכיל; לך על זה. לפעלים כאלה אפשר לקרוא בסיסיים.

אחד הפעלים הבסיסיים האלה הוא  שָׂם ("שמתי את הספר בארון"). לפועל הזה יש כושר מיוחד: הוא מצרף אליו אברי גוף, או אף את כלל הגוף, ויוצר איתם משמעויות פועליות שונות, מורכבות יותר מהפועל הבסיסי. אמנם מצטרפים אליו גם שמות עצם שאינם אברי גוף, אבל אנחנו מתעניינים כאן רק בצירופים הגופניים. הנה כמה צירופים כאלה.

שם לב.  "שים לב למה שמתרחש כאן".

שם רגליים למישהו. "מאז שהגיע כולם שמים לו רגליים".

שם אצבע על. "איך שנכנס לתפקיד מיד שם את האצבע על כל נקודות התורפה".

שם יד על. "תפוס מהר את החדר הזה לפני שמישהו אחר ישים עליו יד".

שם יד בכיס. "החוק הזה מאפשר לשלטון לשים את ידו בכיסם של האזרחים".

לשים עין על. "שימי עין על המזוודה, אני תיכף חוזר".

שם באוזני מישהו. כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ (שמות יז יד).

שם דבר בפי מישהו. "אל תשים בפי דברים שלא אמרתי".

שם פנים. "אנחנו שמים פנינו צפונה".

שם את נפשו בכפו. "הוא שם את נפשו בכפו ונכנס לבית הבוער לחלץ את הלכודים".

שם עין בכוס. "אחרי האסון הוא החל לשים את עינו בכוס".

שם זין. הוא הולך בדרכו ולא שם זין על אף אחד".

שם פעמיו. צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו (תהילים פה יד).

שם את עצמו. "שים את עצמך במקומו – מה היית עושה?"

(בתמונת הכותרת: מתוך Frida Kahlo, The Two Fridas (Las dos Fridas), 1939)