מאות אלפי שנים של מאבקי הישרדות הטביעו בנפשו של האדם – נפשו האינסטינקטיבית והקוגניטיבית גם יחד – רגישות ומודעות לתופעות הטבע השונות. תופעות מסוימות תויגו אצלו כחיוביות, כמסייעות להישרדותו ולרווחתו; ואחרות סומנו כשליליות, כמאיימות על תקינות חייו או אף מסכנות אותם.
ההבחנות האלה מוצאות ביטוי בלשון: תופעות הטבע החיוביות מייצגות מצבים אנושיים חיוביים; ותופעות שאינן נוחות לאדם מייצגות מצבים שליליים. להלן כמה תופעות טבע כאלה; לכל תופעה צרפנו כמה דוגמאות המדגימות את האופן שבו אותה תופעה מייצגת בלשון מצבים חיוביים או שליליים.
אור, נוגה, שמש מייצגים מצבים חיוביים; חושך, לילה מייצגים מצבים שליליים. אור הוא תנאי הכרחי להתקיימותו ולתפקודו של האדם ושל החיים בכלל, והוא מייצג בלשון את המצבים והערכים החיוביים – חיים, גאולה, צדק, אמונה, נאורוּת, שמחה ועוד. והחושך מייצג רֶשע, אסון, מוות, בערות. הנה דוגמאות:
– הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל; יֹשְׁבֵי בְּאֶרֶץ צַלְמָוֶת אוֹר נָגַהּ עֲלֵיהֶם (ישעיהו ט א).
– וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ (מלאכי ג כ)
– בְּטֶרֶם אֵלֵךְ וְלֹא אָשׁוּב אֶל אֶרֶץ חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת (איוב י יא).
– ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר [אסתר ח טז]; אמר רב יהודה: אורה זו תורה (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, טז ב).
ובלשון ימינו: "נהיה לי חושך בעיניים"; "באנו חושך לגרש בידינו אור ואש"; "פניו אורו"; "משטרים חשוכים".
מים, גשם, נחל, מעין – הם חיוביים; יובש, מדבר – הם שליליים. דוגמאות:
– וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה (ישעיהו יב ג).
– וְנָתַתִּי יְאֹרִים חָרָבָה וּמָכַרְתִּי אֶת הָאָרֶץ בְּיַד רָעִים (יחזקאל ל יב).
– במשנה, במסכת אבות, כתוב: חמישה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי; ואלו הן […] אלעזר בן ערך, מעיין המתגבר (פרק ב, ח)
– ובלשון ימינו: "הבנקים ייבשו אותו"; "רווינו נחת"; "על מי מנוחות"; "גשם של נדבות".
גבוה, רם, נישא – מסמלים מצבים חיוביים; שֵפֶל, תחתיות מייצגים מצבים שליליים. ככלל גובה הוא תכונה חיובית ומועדפת על ידי האדם. מקום גבוה עדיף על מקום נמוך (תצפית, התגוננות); קומה גבוהה (של אדם) עדיפה על נמוכה (חוזק, הרתעה, יכולת לחימה); מבנה גבוה עדיף על מבנה נמוך (שליטה, יוקרה); וכן עוד. לכן גובה מסמל עוצמה וחשיבות, ונמיכות מסמלת חולשה, השפלה, ואי חשיבות. דוגמאות:
– וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ; מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם (שמואל א' ט ב).
– ה' בְּצִיּוֹן גָּדוֹל, וְרָם הוּא עַל כָּל הָעַמִּים (תהילים צט ב).
– מאיגרא רם לבירא עמיקתא (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ה, ב).
ובימינו: "דרגה גבוהה"; "ועידת פסגה"; "עדיפות עליונה"; "איש שפל"; "הכנסה נמוכה"; "תחתית הסולם".
צמיחה, פריחה, מתן פרי – הם מושגים חיוביים; קמילה, עקירה – הם מושגים שליליים. דוגמאות:
– יַשְׁרֵשׁ יַעֲקֹב, יָצִיץ וּפָרַח יִשְׂרָאֵל (ישעיהו כז ו).
– הֻכָּה אֶפְרַיִם שָׁרְשָׁם יָבֵשׁ, פְּרִי בַל יַעֲשׂוּן (הושע ט טז).
ובלשון ימינו: "מאמצינו נשאו פרי"; "הכלכלה צמחה השנה ב-3%"; "את התופעה הזו צריך לעקור מהשורש".
צאן, בקר ושאר חיות אוכלות עשב – הם חיוביים; חיות טרף – הן שליליות. צאן ובקר הם נכסים שמעשירים את בעליהם (בתקופת המקרא) ולכן מייצגים עושר ושפע; חיות טרף מסכנות את האדם, ולכן מסמלות כליה, התאכזרות, רצח.
– וְהָיָה הַשָּׁרוֹן לִנְוֵה צֹאן, וְעֵמֶק עָכוֹר לְרֵבֶץ בָּקָר (ישעיהו סה י).
– שָׂרֶיהָ בְקִרְבָּהּ כִּזְאֵבִים טֹרְפֵי טָרֶף לִשְׁפָּךְ דָּם לְאַבֵּד נְפָשׁוֹת לְמַעַן בְּצֹעַ בָּצַע (יחזקאל כב כז).
ובימינו: "חיה רעה"; "הם יטרפו אותו אחת-שתיים"; "אדם לאדם זאב".
מתיקות, דבש – הם חיוביים; מרירות, לענה – הם שליליים. דוגמאות:
– צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי נֹעַם; מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא לָעָצֶם (משלי טז כד).
– הִנְנִי מַאֲכִילָם אֶת הָעָם הַזֶּה לַעֲנָה; וְהִשְׁקִיתִים מֵי רֹאשׁ (ירמיהו ט יד).
ובלשון זמננו: "אוי, כמה שהוא מתוק"; "האכילו אותו מרורים"; "סופו יהיה רע ומר"; "אנחנו לא מלקקים פה דבש".
בְּעִבְרִית 