על פי הגדרות מילוניות שקר הוא דבר שאינו אמת, שנאמר או נכתב בידיעה שאינו אמת. בעיון הזה אנחנו עוסקים במילים שהשקר מהווה רכיב מרכזי במשמעותן. למילים האלה אנחנו קוראים כאן "מילות שקר", ולסיטואציות שהן מייצגות אנחנו קוראים "מעשי שקר" (לפעמים במקום לומר "מעשה שקר" אנחנו מקצרים ואומרים שקר). ואלה מילות השקר שקיבצנו: בדיה; בלוף; גוזמה; הונאה; כזב; כחש; מרמה; סילוף; עלילה; שקר. אולי קיימות עוד מילות שקר בלשון העברית, אבל די לנו באלה. יש בלשון גם צירופי מילים שמשמעותם כוללת שקר, למשל "הולכת שולל", "הסתרת האמת", "גניבת דעת", "מצג שווא"; אבל אנחנו מתייחסים כאן רק למילים יחידות שעומדות בפני עצמן. גם לא כללנו בעיון מילים שעיקרן מעשי שקר לא מילוליים, כמו זיוף, התחזות, העלמה, טשטוש, הטעייה.
הנחת הבסיס שלנו היא שאין שתי מילים הנמצאות בשימוש באותה תקופה (למשל זמננו אנו), שיש להן אותה משמעות בדיוק; ולכן כשעומדות לפנינו מילים דומות משמעות ("מילים נרדפות") מתבקש לברר מהי משמעותה המדויקת של כל אחת מהן, ומהם הבדלי המשמעות ביניהן. כדי לבדוק את הבדלי המשמעות שבין מילות השקר שהבאנו לעיל, איתרנו ארבעה רכיבים הנמצאים במעשי שקר; להלן נקרא להם "רכיבי השקר". אם האיתור הזה מוצלח (מבחינת ענייננו), אזי נוכל לאבחן את הבדלי המשמעות בין מילות השקר השונות על פי התייחסותן לכל אחד מרכיבי השקר; ואין שתי מילים שמתייחסות בדיוק באותו אופן לכל ארבעת הרכיבים. ואלה רכיבי השקר שאיתרנו:
אי-אמת. אמנם כל מילות השקר כוללות רכיב של אי-אמת (שהרי לפי זה הגדרנו אותן מלכתחילה), אבל עשויים להיות הבדלים במידת אי האמת בין מילות שקר שונות.
אופן הפצת השקר, רוחב היעד. לכל מעשה שקר יש מקור ויש יעד. המקור הוא יוצר השקר, והיעד הוא מי שהשקר מיועד לפעול עליו. היעד יכול להיות אדם יחיד, או קבוצה של אנשים, או אפילו עם שלם. מעשה השקר יכול להגיע אל היעד ישירות מהמקור, או באמצעות סוכני הפצה כמו אנשים כלשהם ("מפה לאוזן") או כלי תקשורת למיניהם.
מטרה, כוונה. מאחורי כל מעשה שקר יש מטרה או כוונה, שהרי שקר הוא פעולה מודעת ורצונית. ברוב המקרים מטרת השקר היא תועלת אישית כלשהי (רווח חומרי, התחמקות ממצב לא רצוי וכד'), ובנוסף לכך מעשה שקר עשוי להיות גם זדוני, כלומר להיעשות מתוך ידיעה שהוא גורם רעה למישהו. אבל לפעמם מטרת השקר היא רק שעשוע שאינו מזיק לאף אחד.
מורכבוּת, תכנון. שקר עשוי להיות פשוט ובוטה ("שקר גס"), או מורכב, מתוכנן ומתוחכם.
עתה נבחן, באמצעות רכיבי השקר, מהי משמעותה הספציפית של כל אחת ממילות השקר שהצגנו לעיל, ומתוך כך גם מהם הבדלי המשמעות בין המילים השונות.
בדיה. בדיה היא סיפור שלא היה ולא נברא; סיפור שמסופר לא בהכרח כדי להשיג תועלת חומרית או כדי לגרום נזק למישהו. דוגמה: "כל הסיפורים שלו על הקרבות שהשתתף בהם הם בדיות".
בלוף (בלשון הדיבור). בלוף הוא שקר קליל בעניין לא כל כך חשוב. בדרך כלל בלוף אינו מתוחכם, והוא נאמר לא מתוך זדון ולא למען רווח חומרי, אלא כדי להרשים, כדי להתחמק מאי נעימות, וכדומה. דוגמה: "אל תאמין לזה, זה סתם בלוף שהוא המציא כדי לעשות רושם".
הגזמה, גוזמה. גוזמה היא אמירה שיש בה יסוד אמיתי אבל היא מופרזת. בדרך כלל הגזמה אינה באה כדי להשיג תועלת מוחשית וגם אין בה בדרך כלל זדון. דוגמה: "כל הדיבורים על כך שהחברה הזאת עומדת לפשוט את הרגל הם הגזמה".
הונאה. הונאה היא מעשה מתוכנן ומורכב ולעתים גם עקבי וממושך. בדרך כלל הונאה נעשית בענייני כספים, אבל יש גם הונאות בעניינים אחרים, למשל פוליטיים או מדיניים. היעד שלה עשוי להיות רחב. דוגמה:
"בית העסק הזה הונה את לקוחותיו; במשך תקופה ארוכה הוא מכר מוצרים פגומים כאילו הם תקינים".
כָּזָב. בימינו כזב הוא בעיקר דבר שקר שמופץ ברבים באמצעות מתווכים. יוצר הכזב יודע כמובן שהכזב הוא אי אמת, אבל האנשים שמפיצים את הכזב לא בהכרח יודעים זאת. פעמים רבות הכזב אינו מעשה זדוני, אלא התפארות, נוסטלגיה או הומור. דוגמאות:
"הוא מפיח כזבים שהוא עומד להתמנות למנהל החברה".
בהקדמה לספר "ילקוט הכזבים", של דן בן אמוץ וחיים חפר, בן אמוץ אומר: "שקר הוא כשאיש אינו יודע את האמת, פרט למספר עצמו; מתיחה היא כשכולם יודעים את האמת, פרט לקורבן המתיחה; וכזב הוא כשכולם יודעים שהסיפור אינו אלא שקר ובכל זאת מוכנים לחזור ולשמוע אותו שוב ושוב".
כחש. בדרך כלל כחש הוא מצב כללי ומתמשך של שקרים או העלמת אמת. דוגמאות:
הוֹי עִיר דָּמִים כֻּלָּהּ כַּחַשׁ (נחום ג א).
"במשך שנים רבות השותף שלו סובב אותו בכחש והסתיר ממנו דברים רבים".
מִרמה, רמיה. מרמה היא שקר זדוני שמטרתו הפקת תועלת, בדרך כלל חומרית, על חשבון המרוּמה. מרמה עשויה להיות מורכבת ומתוחכמת; היעד שלה עשוי להיות אדם יחיד אבל גם ציבור רחב. דוגמאות:
מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי; הֲלֹא בְרָחֵל עָבַדְתִּי עִמָּךְ וְלָמָּה רִמִּיתָנִי (בראשית כט כה).
"מנהל הסניף מואשם במרמה; על פי ממצאי החקירה הוא זייף ספרי חשבונות ולקח לכיסו כספי לקוחות".
סילוף. סילוף הוא עיוות מכוון של דברים שנאמרו או התרחשו; וזאת כדי לקדם אינטרס כלשהו של המסלף. דוגמאות:
וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח, כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים (שמות כג ח).
"הדברים לא היו כך; אתה מסלף את העובדות בכוונה".
עלילה. עלילה (במשמעותה הנוגעת לענייננו) היא האשמה בדבר שאין לו יסוד. היא זדונית בעליל ומופצת בדרך כלל ליעד רחב. דוגמאות:
וְהִנֵּה הוּא שָׂם עֲלִילֹת דְּבָרִים לֵאמֹר לֹא מָצָאתִי לְבִתְּךָ בְּתוּלִים (דברים כבי ז).
"לפי טענתו האשמה שהאשימו אותו כאילו מעל בכספים היא עלילה שהעלילו עליו מתנגדיו הפוליטיים".
שקר. מתוך עצם משמעותה של המילה שקר, רכיב אי האמת במילה הזאת הוא ברור וחד משמעי; עם זאת שקר אינו בהכרח זדוני. בדרך כלל המילה שקר מייצגת מעשה שקר בולט, בוטה ולא מתוחכם; היעד של מעשה השקר יכול להיות אדם יחיד (מנהל במקום העבודה, חוקר משטרה, בת זוג) וגם קבוצת אנשים. דוגמאות:
וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ יְהָתֵלּוּ וֶאֱמֶת לֹא יְדַבֵּרוּ; לִמְּדוּ לְשׁוֹנָם דַּבֶּר שֶׁקֶר (ירמיהו ט ד).
"כשנשאל מדוע לא הגיע אתמול לעבודה הוא שיקר ואמר שהיה חולה".
בְּעִבְרִית 