פרשת "ויגש" והפטרתה – עניינים לשוניים

הפרשה: בראשית פרק מד פסוק 18 עד פרק מז פסוק 27

הפטרה: מתוך ספר יחזקאל פרק לז

לפנינו עניין לשוני הקשור לפרשה ועניין לשוני הקשור להפטרת הפרשה. ויש קשר בין שני העניינים: שניהם מתייחסים לתפוצתם של שמות פרטיים אלה או אחרים.

שמות חוזרים ושמות יחידאיים

פרשת"ויגש" מספרת על התוודעותו של יוסף לאֶחיו ועל רדתם של יעקב ובני ביתו למצרים. בין שאר ענייניה, הפרשה מונה את צאצאי יעקב שירדו מצריימה, ובין הנמנים נמצא גם אחד ששמו שאול: וּבְנֵי שִׁמְעוֹן [בן יעקב] יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד וְיָכִין וְצֹחַר וְשָׁאוּל בֶּן הַכְּנַעֲנִית (בראשית מו 10). ומתברר שמלבד שאול המלך יש במקרא עוד שלושה אנשים ששמם שאול, שכמעט לא מסופר עליהם דבר. אחד הוא שאול בן שמעון בן יעקב שכבר הזכרנו; השני הוא אחד ממלכי אדום הקדומים (בראשית לו 37); והשלישי הוא מצאצאי קהת בן לוי בן יעקב (דברי הימים א' ו 9).

עד כמה ובאלו נסיבות התופעה הזאת – מספר אנשים שנושאים אותו שם – נפוצה במקרא ולאיזה עניינים אחרים היא קשורה? כדי להתייחס לשאלה הזאת, ולו באופן חלקי, אני מעלה שתי הבחנות.

הבחנה אחת היא בין שמות חוזרים לשמות יחידאיים. לפי הגדרתנו כאן שם חוזר הוא שם שכמה אנשים במקרא נושאים אותו. לדוגמה: יונתן (ישנם במקרא תשעה אנשים ששמם יונתן); יהושע (ישנם שלושה ששמם יהושע); יהודה (חמישה); תמר (שלוש); מרים (שתיים).ושם יחידאי הוא שם שרק אדם אחד במקרא נושא אותו; לדוגמה: אברהם, משה, קהת, פרץ, בגתן.

 הבחנה שנייה היא בין אנשים ידועים לאנשים מוצנעים. האנשים והנשים הידועים הם אלה הממלאים תפקיד בלפחות עלילה מקראית אחת, אם לא בעלילות רבות או אף רבות מאוד; ומתוך כך שמם מוזכר במקרא כמה פעמים – או אף הרבה פעמים – בכמה פסוקים או פרקים או אף ספרים. כאלה הם כמובן עשרות גיבוריו הראשיים של המקרא, כמו אברהם, יצחק, יעקב, שמואל, דוד, ישעיהו, איוב ודומיהם; אבל גם מאות דמויות משניות כמו נוח, ישמעאל, יתרו,  בלעם, רחב, יפתח, מנוח, ירבעם. לעומת הידועים, יש במקרא מאות, ואולי אלפי, אנשים מוצנעים שמוזכרים במקרא רק פעם אחת, בדרך כלל בפסוק אחד בלבד; והמקרא אינו מספר עליהם דבר, מלבד אולי שהם צאצאים או אבות שלאחרים, או שהם נמנים עם רשימה כלשהי, למשל רשימת צאצאי יפת, או רשימת צאצאי יעקב שירדו איתו למצרים, או רשימת האנשים ששבו מהגולה עם זרובבל.

מתוך בחינת התפלגותם של השמות המקראיים לפי ההבחנות המצוינות לעיל ומתוך בירור הקשרים שבין שתי ההבחנות האלה, עולים הממצאים הבאים:

1.  רוב השמות המופיעים במקרא הם יחידאיים, כלומר משמשים רק אדם מקראי אחד.

2. רוב האנשים המופיעים במקרא נושאים שמות יחידאיים. [הממצא הזה עומד בפני עצמו ואינו נובע בהכרח מהממצא הראשון, שכן ייתכן לכאורה מצב שבו רוב השמות הם יחידאיים, אבל רוב האנשים נושאים שמות חוזרים].

3. רוב האנשים המוזכרים במקרא הם מוצנעים. יש במקרא מאות או אלפי אבות של, בנים של, מלכים, שרי צבא, משרתים וסתם אנשים, שבאו לפסוק אחד בלבד וחזרו אל חביונם.

4. בניגוד למצב הכללי שלפיו רוב האנשים המופיעים במקרא נושאים שמות יחידאיים (ממצא  2), רוב האנשים הידועים נושאים שמות חוזרים. לדוגמה: מתוך שנים עשר בני יעקב, שבעה נושאים שמות חוזרים; מתוך חמישה עשר הנביאים שיש בגינם ספר במקרא, תשעה נושאים שמות חוזרים; מתוך עשרים מלכי יהודה, שישה עשר נושאים שמות חוזרים.

5. הממצא החמישי עומד לכאורה בסתירה לממצא הרביעי. מתברר שלרוב אבות האומה יש דווקא שמות יחידאיים. למשל, לשישה מתוך שבעת האושפיזין – אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן ודוד – יש שם יחידאי; ורק ליוסף יש שם חוזר. וגם ארבע האימהות נושאות שמות יחידאיים.

בן אדם, בן בוזי

ההפטרה לפרשת "ויגש" מתחילה כך: "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר: וְאַתָּה בֶן אָדָם קַח לְךָ עֵץ אֶחָד… (יחזקאל לז 16-15) ".

לאורך כל ספר יחזקאל, כאשר ה' מדבר אל הנביא הוא לא מסתפק בשם הגוף (אתה), והוא מוסיף את הכינוי "בן אדם"; והכינוי הזה חוזר בספר יחזקאל 92 פעמים. מדוע ה' מכנה את יחזקאל "בן אדם"? הביאור "מצודת דוד", שנכתב עלידי רבי דוד אלטשולר, מחכמי אשכנז במאה ה-17, אומר כך: "קְרָאוֹ 'בן אדם' כדי שלא יתגאה ויחשוב עצמו כאחד מן המלאכים לפי שראה המראה הגדולה הזאת" [כלומר ראה את מעשה המרכבה]. וגם רש"י אומר דברים דומים.

סממן אחר של הנמכה הוא שם אביו של יחזקאל – בוזי. רד"ק, בפירוש שלו לספר יחזקאל, מביא מהכתוב ב"תרגום ירושלמי": "יחזקאל נביא בר ירמיהו נביא; ונקרא ירמיהו בוזי על שהיו מבזין אותו". כלומר: על פי רד"ק, שלקח מ"תרגום ירושלמי", יחזקאל היה בנו של ירמיהו הנביא, וירמיהו נקרא בוזי כי היו מבזים אותו.

וב"ילקוט שמעוני" (ספר ירמיהו, פרק א', סימן רנ"ז) כתוב: "ויחזקאל, היו ישראל מזלזלים אחריו ואומרים 'לא מבני בניה של רחב הזונה הוא'; הוצרך הכתוב ליחסו [לציין את ייחוסו]: 'היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוזי הכהן'. ירמיהו, היו מזלזלים אחריו ואומרים 'לא מבני בניה של רחב הזונה הוא'; וצריך הכתוב ליחסו: 'דברי ירמיהו בן חלקיהו'". מהדברים האלה שב"ילקוט שמעוני" משתמע שלהיות מצאצאיה של רחב הזונה נחשב לכבוד גדול. ואכן התלמוד ומדרשים שונים ייחסו לרחב סגולות יקרות, למשל: רחב התגיירה והתחתנה עם יהושע; ויצאו ממנה שמונה נביאים ושמונה כוהנים (ראו הערך 'רחב' בויקיפדיה).

סימן אחר לצניעותו (או הצנעתו) של יחזקאל הוא מיעוט אזכור שמו. כאשר רוצים להאדיר מישהו חוזרים ומזכירים את שמו; אבל אצל יחזקאל, בכל ארבעים ושמונה פרקי הספר השם יחזקאל מוזכר רק פעמיים (בפרק א פסוק 3; ובפרק כד פסוק 24). זאת לעומת שפע האזכורים אצל הקולגות שלו: השם ירמיהו מופיע בספר ירמיהו 122 פעמים; והשם  ישעיהו מופיע בספר ישעיהו 33 פעמים.