הבה נסתכל על זוגות של מילים שמשמעויותיהן מנוגדות; למשל: צדיק – רשע; קרוב – רחוק; חושך – אור. כאשר שתי מילים כאלה באות במשפט אחד, נשענות אחת על השנייה, הן מייצרות בדרך כלל משמעות מוּספת, שנבדלת משתי המילים כשהן לעצמן. יש סוגים שונים של משמעויות מוספות כאלה, הנה כמה מהם.
קצוות של מרחב. בסוג הזה שתי המילים מייצגות שני קצוות של מרחב, ולמעשה את כלל המרחב. לדוגמה: שִׁמְעוּ רְחוֹקִים אֲשֶׁר עָשִׂיתִי; וּדְעוּ קְרוֹבִים גְּבֻרָתִי (ישעיהו לג יג). הקרובים והרחוקים הם קצוות של הקהל שהדובר מדבר אליו, קצוות שמסמנים את כלל הקהל הזה. [כל הדוגמאות בעיון הזה לקוחות מן המקרא, אולם יש בוודאי דוגמאות רבות גם בלשון הלא מקראית]. דוגמה נוספת: וְלֹא נֶעְדַּר לָהֶם מִן הַקָּטֹן וְעַד הַגָּדוֹל (שמואל א' ל יט). משמעות דומה של קצוות נוצרת גם על ידי הזוגות כף-רגל – ראש; ראשון – אחרון; מזרח – מערב. ויש כמובן עוד כאלה.
שני חלקים המצטרפים לשלם אחד. נסתכל על הפסוק: עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר, וְקֹר וָחֹם, וְקַיִץ וָחֹרֶף, וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתו (בראשית ח כב). יום ולילה הם שני חלקי היממה; קיץ וחורף – שתי עונות השנה; וכן יתר הזוגות שבפסוק. זוגות אחרים כאלה הם שמים – ארץ; חושך – אור; הר – בקעה; ים – יבשה.
ערכים אלטרנטיביים. בפני האדם עומדים ערכים מנוגדים והוא נדרש לבחור ביניהם. דוגמה: רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב, וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע (דברים ל טו). עוד דוגמה: אָהַבְתָּ צֶּדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע (תהילים מה ח). דוגמאות נוספות: אמת – שקר; משפט – משפח; עבדות – חרות.
פעולות מנוגדות – יצירה והרס. ברהמא, וישנו ושיווה הם האלים העיקריים בהינדואיזם. ברהמא אחראי על היצירה, וישנו על השימור, ושיווא על ההרס. ושלושתם ביחד אחראים על מעגל הקיום שכולל גם יצירה גם שימור וגם הרס. רעיון דומה מובע בפרק ג' של קהלת; אלא שאצל קהלת האדם הוא שיוצר והורס. קהלת מונה ארבעה עשר זוגות של פעולות מנוגדות – יצירה והרס. כל אחת מזוג פעולות כאלה היא לגיטימית ואף נחוצה בעיתה: עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת; עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ; עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא (פסוקים ב-ג). וכך עוד אחד עשר זוגות של פעולות מנוגדות.
מִנעד מצביו של האדם. נסתכל על הפסוק: הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ (קהלת ב יד). החכם והכסיל – זה ליד זה, זה לעומת זה – מסמנים את מנעד מצביו של האדם בתחום החוכמה. דוגמה נוספת: וְנִפַּצְתִּי בְךָ אִישׁ וְאִשָּׁה, וְנִפַּצְתִּי בְךָ זָקֵן וָנָעַר; וְנִפַּצְתִּי בְךָ בָּחוּר וּבְתוּלָה (ירמיהו נא כב). וכך גם זוגות המילים צדיק – רשע (הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע? בראשית יח כג); ראש – זנב (וּנְתָנְךָ ה' לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב; דברים כח יג). דל – עשיר; עבד – אדון.
בְּעִבְרִית 