הפרשה: דברים פרק לב

ההפטרה: ההפטרה לפרשת "האזינו " יכולה להיות, על פי נסיבות שונות, ממקורות שונים: או ההפטרה המיוחדת לפרשת שובה, או שמואל ב', או יחזקאל.

לפנינו עניין לשוני הקשור לפרשה ועניין לשוני הקשור להפטרתה. ויש קשר בין שני העניינים: הבדלי משמעות בין מילים נרדפות לכאורה.

לשמוע ולהאזין, לדבר ולאֱמור

עיקרה של פרשת "האזינו" הוא השירה שנשא משה במסגרת ההכנות למותו.

הבה נסתכל על הפסוק הראשון של השירה: הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה, וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי (דברים לב 1). הפסוק הזה, כמו כמעט כל פסוקי שירת האזינו, ערוך בתקבולת בת שתי צלעות, והוא מציג שלוש הקבלות: הקבלה בין האזנה לשמיעה (הַאֲזִינוּ וְתִשְׁמַע), בין דיבור לאמירה (אֲדַבֵּרָה אִמְרֵי), ובין שמיים לארץ.

האם יש הבדלי משמעות בין להאזין ו לשמוע? ובין לדבר ו לאמור? אנחנו מניחים שיש הבדלים ושאפשר להבהיר אותם. וכבר אמרו בקשר לכך חיים רבין וצבי רדי בהקדמה לספרם "אוצר המלים": "ספק רב אם יש בלשון חיה בכלל מלים נרדפות, כלומר מלים הניתנות להחלפה זו בזו בלי שישתנה מובן הדברים, או לכל הפחות נימתן". אם כך, מהם ההבדלים?

לשמוע, להאזין. ההבדל העיקרי בין לשמוע לבין להאזין הוא ששמיעה היא בדרך כלל פעילות פסיבית שנעשית על ידי השומע לא בהכרח מתוך רצון וכוונה, ולפעמים אפילו כנגד רצונו; ואילו האזנה היא שמיעה מתוך רצון וכוונה לשמוע. לדוגמה: "שמעתי קולות רמים ויצאתי לראות מה קרה"; ולעומת זאת: "לתוכנית הזאת אני מאזין באופן קבוע".

לדבר, לאמור. אחת הדרכים להבחין בהבדל משמעות בין שתי מילים דומות משמעות היא למצוא משפט שבו מופיעה אחת המילים האלה, ואי אפשר להציב במקומה את המילה השנייה, זו הדומה לה, ועדיין לשמור על משמעותו המקורית של המשפט. למשל המשפט: "דיברתי אתו על העניין שלך". אמנם אפשר לומר "אמרתי לו על העניין שלך", אבל המשמעות משתנה, ולו רק במעט. ומהדוגמה הזאת אפשר גם לראות מהו הבדל המשמעות: דיבור הוא (בדרך כלל) פעולה שיש בה אינטראקטיביות ("הם דיברו כל הלילה"), בעוד שאמירה היא בדרך כלל פעולה חדכיוונית ("אמרתי לו מה דעתי על העניין").

כפי שרואים מהדברים שלעיל, האזנה ודיבור יש להם רכיב משמעי משותף בשניהם יש רכיב אינטראקטיבי. באופן דומה גם לשמיעה ולאמירה יש רכיב משמעי משותף, אלא שהוא מהופך – בשתיהן יש גוון של חדכיווניות. ואולי מפני כך האזנה ודיבור באים בפסוק שלנו ביחד (הַאֲזִינוּ וַאֲדַבֵּרָה), ובצלע השנייה באים ביחד השמיעה והאמירה (וְתִשְׁמַע אִמְרֵי).

שירים ושירות

עיקרה של ההפטרה לפרשת "האזינו" הוא שירתו של דוד; וכך זה נפתח: וַיְדַבֵּר דָּוִד לה' אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּיוֹם הִצִּיל ה' אֹתוֹ מִכַּף כָּל אֹיְבָיו וּמִכַּף שָׁאוּל (שמואלב כב 1). המילה "שיר", על צורותיה  ונגזרותיה השונות, מופיעה במקרא פעמים רבות ובהקשרים שונים, וחוקרים רבים חקרו ודרשו בעניינים האלה. אנחנו כאן נוגעים רק בשאלה אחת: האם יש הבדל משמעות במקרא בין "שיר" ל"שירה".

מתוך המקרא עצמו קשה להסיק מהו ההבדל בין שני המושגים האלה, או אם יש בכלל הבדל ביניהם. "מילון העברית המקראית" (של מ.צ, קדרי) אומר ששירה היא "שיר נשגב", אבל ספק אם ההגדרה הזאת מספיק חדה. למשל, יש במקרא שיר שאמנם נקרא "שירה" אבל כל כולו רק שני פסוקים (או ארבעה) – שירת הבאר (במדבר כא 18-17); ולעומת זאת יש במקרא שירים ארוכים ונשגבים שאינם מכונים "שירה", דוגמה בולטת היא שירת דבורה. בכל זאת, הנה כמה עובדות לשוניות שאולי מצביעות על הבדלי משמעות או שימוש בין המושגים "שיר" ו"שירה".

1. המושג "שירה" נדיר במקרא. למעשה יש במקרא רק חמישה או שישה טקסטים המכונים "שירה":

שירת הים. אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה' … (שמות טו). 

שירת הבאר. אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת: עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ … (במדבר כא 18-17).

שירת האזינו (זאת השירה של פרשת "האזינו"). וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת … (דברים לא לב).

שירת דוד (זאת השירה העומדת במרכזה של ההפטרה שלנו). השירה הזאת מופיעה, בשינויים קלים, גם בתהילים (פרק יח).

שירת הכרם. אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ (ישעיהו ה 1).

לעומת נדירותו של המושג "שירה", המושג "שיר" מופיע במקרא פעמים רבות ובהקשרים מגוונים.

2. בכל מקום שבו המקרא משתמש במושג "שירה", מדובר בטקסט ספציפי המובא במפורש. לעומת זאת המושג "שיר" משמש פעמים רבות כשם כללי, בלי שיובא שיר ספציפי כלשהו. לדוגמה: וְהָפַכְתִּי חַגֵּיכֶם לְאֵבֶל וְכָל שִׁירֵיכֶם לְקִינָה (עמוס ח 10). הכתוב אומר "כל שיריכם" בלי לציין שיר ספציפי.

3. ארבעה מתוך חמשת הטקסטים המכונים במקרא "שירה" (אלה שצוינו לעיל), נפתחים בצורה דומה: "אז ישיר/ידבר …. את השירה הזאת". המילה אז מציינת שהשירה קשורה לאירוע מסוים שהתרחש במועד מסוים. וכמו שרואים, שירה אפשר לשיר (אז ישיר משה …), אבל אפשר גם לדבר (וידבר דוד לה' את דברי השירה הזאת).

4. במקרים רבים במקרא המושג "שיר" מופיע יחד עם נגינה ושמחה. דוגמאות:

שִׁירוּ לוֹ שִׁיר חָדָשׁ, הֵיטִיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה (תהילים קלג 3).

וּבַחֲנֻכַּת חוֹמַת יְרוּשָׁלִַם בִּקְשׁוּ אֶת הַלְוִיִּם מִכָּל מְקוֹמֹתָם לַהֲבִיאָם לִירוּשָׁלִָם לַעֲשֹׂת חֲנֻכָּה וְשִׂמְחָה וּבְתוֹדוֹת וּבְשִׁיר, מְצִלְתַּיִם נְבָלִים וּבְכִנֹּרוֹת (נחמיה יב 27).

לעומת זאת השירות כולן מילוליות, רציניות ונשגבות.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “פרשת "האזינו" והפטרתה – עניינים לשוניים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s