הפרשה: דברים מפרק כא פסוק 10 עד פרק כה פסוק 19 

הפטרה: ישעיהו פרק נד פסוקים 1 עד 10

לפנינו עניין לשוני הקשור לפרשה ועניין לשוני הקשור להפטרתה. ויש קשר בין שני העניינים: שניהם עוסקים במילים ששייכות לאותו תחום משמעות וגם צורתן דומה.  

 

מצב האישה  בעוּלה,  בתוּלהנשואה, גרושה 

בפרשת "כי תצא", עמוסת החוקים והמצוות, אנחנו מוצאים את הפסוק הבא: כִּי יִמָּצֵא אִישׁ שֹׁכֵב עִם אִשָּׁה בְעֻלַת בַּעַל, וּמֵתוּ גַּם שְׁנֵיהֶם (דברים כב 22). ומיד אחריו בא הפסוק כִּי יִהְיֶה נַעֲרָ בְתוּלָה מְאֹרָשָׂה לְאִישׁ וּמְצָאָהּ אִישׁ בָּעִיר וְשָׁכַב עִמָּהּ (דברים כב 23). המילים  בעולה ו בתולה שתיהן מתחום משמעות שאפשר לקרוא לו "מצב האישה", שעניינו מצבה האישי-משפחתי של האישה ביחס לבעלה או לגברים בכלל. שתיהן גם מאותה צורה; כלומר שתיהן בעלות אותן אותיות שימוש ואותן תנועות (באותם מקומות במילה). לצורה שלהן אפשר לקרוא "בְּתוּלָה". 

שתי המילים שלנו אינן לבד – יש עוד מילים שגם שייכות לתחום "מצב האישה" וגם לובשות את הצורה "בתולה"; לדוגמה: אֲרוסה (כאשר האות הראשונה היא אל"ף או עי"ן, ובמקום שבא בא חטף-פתח),  נשואה, גרושה, פרודה, עֲגונה, פרוצה 

(למעשה יש בקבוצת המילים שלנו – אלה שצורתן "בתולה" והן שייכות לתחום "מצב האישה"  – גם מילים שבאות גם בצורה זכרית, למשל  נשוי או  בתול; אבל ברוב המקרים האלה המקור הוא הצורה הנקבית –  נשואה, או  בתולה – ואילו הצורה הזכרית נוצרה מאוחר יותר). 

מה שראינו לעיל תופעה לשונית נפוצה למדי שאפשר לקרוא לה "קבוצות צורה-משמעות". על פי הגדרתנו כאן, קבוצת צורה-משמעות היא קבוצה של מילים השייכות לתחום משמעות מסוים (בדרך כלל הן רק חלק מאותו תחום) והן כולן באותה צורה. הנה  לדוגמה כמה קבוצות כאלה.  

– מילים שמציינות עבודות החקלאיות, והן מצורת "קָצִיר"; דוגמה:  אסיף, בציר, גדיד, חריש,  מסיק,  קטיף, קציר.  

– מילים שמציינות מחלות, והן מצורת  "אַדֶּמֶת"; דוגמה:  אדמת, בצקת, גזזת, דלקת, זָאֶבֶת (כאשר האות השנייה היא גרונית, האות הראשונה מקבלת קמץ)חזרת, חצבת, טרשת, כלבת, נזלת,  עגבת, עששת, פטרת, צהבת, צפדת, צרבת, קצרת, רעלת,  שחמת, שחפת, שעלת.  

– מילים שמציינות כלים ומכשירים והן מצורת  "מַבְרֵג"; לדוגמה: מבער, מברג, מזרק, מחבט,  מצבט, מצנםמקרן, מחשב, משדר.  

– מילים שמציינות צבעים, והן מצורת "אָדוֹם":  אדום, אפור, ורוד, ירוק, כחול, כתום, צהוב, שחור.  

– מילים שמציינות קולות שמוציא אדם או בעל חיים כלשהו, והן מצורת "צְעָקָה"; לדוגמה:  אֲנחה (כאשר האות הראשונה היא אל"ף, היא מקבלת חטף-פתח), אנקה,  זעקה,  יבבה, יללה, נאקה, נהמה,  צוחהצעקה, צרחה,  שאגה 

מילים שמציינות יסודות כימיים, והן מצורת "חַמְצָן"; לדוגמה:  זרחן, חמצן, חמרן, חנקן,  לנתן,  מנגן,  נתרן, פחמן.  

 

עזובה ועצובה  – מילים תאומות 

בהפטרה לפרשת "כי תצא", ישעיהו פרק נד, אנחנו מוצאים את הפסוק הבא: כִּי כְאִשָּׁה עֲזוּבָה וַעֲצוּבַת רוּחַ קְרָאָךְ ה' (ישעיהו נד 6). הבה נסתכל על שתי המילים  עזובה ו עצובה. שתי המילים האלה כמעט זהות מבחינה פונטית: יש להן אותה צורה, והעיצורים שלהן משותפים, להוציא זי"ן שמתחלפת עם צדי"ק. כמעט-זהוּת כזאת קיימת בלשון לרוב, וברוב המקרים אין כל יחסי משמעות בין המילים. משל: גשר-נשריער-נער, קלון-מלון, סערה-קערה. אבל שתי המילים שלנו קשורות בעוד קשרים. יש ביניהן קשר משמעי: שתיהן מייצגות מצב מכאיב. ויש ביניהן קשר של סמיכות מקום – שתיהן מופיעות זו ליד זו ומשרתות את אותו היגד. לזוג מילים שמקיימות את שלושת הקשרים שמנינו – כמעט-זהות פונטית, קירבת משמעות, סמיכות מקום – אנחנו קוראים כאן "מילים תאומות". הנה כמה זוגות של מילים תאומות שמופיעים במקרא.  

תהו-בהו. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ (בראשית א 2). 

עקודים-נקודים. וַיֶּחֱמוּ הַצֹּאן אֶל הַמַּקְלוֹת; וַתֵּלַדְןָ הַצֹּאן עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּטְלֻאִים (בראשית ל 39). 

מֻפִּים -חֻפִּים. וּבְנֵי בִנְיָמִן … מֻפִּים וְחֻפִּים וָאָרְדְּ (בראשית מו 21).  

בעולהבתולה. כִּי יִמָּצֵא אִישׁ שֹׁכֵב עִם אִשָּׁה בְעֻלַת בַּעַל (…). כִּי יִהְיֶה נַעֲרָ בְתוּלָה מְאֹרָשָׂה לְאִישׁ (דברים כב 22 23). 

אבלה-נבלה. אָבְלָה נָבְלָה הָאָרֶץ (ישעיהו כד 4). 

פחד-פחת. הָיָה הַנָּס מִקּוֹל הַפַּחַד יִפֹּל אֶל הַפַּחַת (ישעיהו כד 18). 

מצור-מצוק. בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק, אֲשֶׁר יָצִיק לְךָ אֹיְבֶךָ (ישעיהו כח 53).  

שצף-קצף. בְּשֶׁצֶף קֶצֶף הִסְתַּרְתִּי פָנַי רֶגַע מִמֵּךְ (ישעיהו נד 8). 

ויש גם מילים תאומות שלא מהמקרא; לדוגמה: ארחֵי-פרחֵי,  יאה-נאהלחש-נחש, לחש-רחש, קמור-קעור רעש-געש, שריר-בריר. 

תופעה דומה לתופעת המילים התאומות היא צמדי המילים שבין שתי המילים שלהם יש קירבת מצלול; לדוגמה: חן וחסד, חרב וחנית, עפר ואפר, שוד ושבר. אולם שתי התופעות האלה אינן זהות, ולא נפרט כאן את ההבדלים ביניהן.  

 

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s