הפרשה: במדבר פרק כב פסוק 2 עד פרק כה פסוק 9

ההפטרה:  מתוך מיכה פרקים ה, ו.

לפנינו עניין לשוני הקשור לפרשה ועניין לשוני הקשור להפטרתה. ויש קשר בין שני העניינים: שניהם עוסקים במילות יחס.

מילות יחס ויחסים במציאות

פרשת "בלק" מספרת על בלעם בן בעור שבמקום לקלל את בני ישראל – כפי שביקש ממנו בלק מלך מואב – ברך אותם. ובראשית הדברים כתוב כך: וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם מְאֹד כִּי רַב הוּא; וַיָּקָץ מוֹאָב מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (במדבר כב 3).

הבה נסתכל על המילה  מפני, המופיעה בפסוק שלנו פעמיים. בהופעה הראשונה משמעה הוא "מִן" – ויפחד מואב מן העם. את ההופעה השנייה רש"י מבאר כך: "ויקץ מואב – קצו בחייהם (כמו 'קצתי בחיי' והוא מקרא קצר)". כלומר, על פי רש"י כאילו כתוב "ויקץ מואב בחייו מפני בני ישראל"; ואם כך, משמעה של  מפני השנייה היא "בגלל".

מפני היא מילת יחס. מילת יחס היא מילה שמציינת יחס בין עצם כלשהו לבין עצמים אחרים, או בין פעולה לעצם כלשהו. דוגמאות: "הספר נמצא על השולחן"; על היא מילת יחס שמציינת, במשפט הזה, את היחס בין הספר לשולחן. "נבוא אחרי החגים";  אחרי היא מילת יחס שמציינת את היחס בין "נבוא" לבין "החגים". כאן צריך להבהיר שמילת יחס עשויה לציין במקרים שונים יחסים שונים. למשל, כפי שראינו לעיל, למילה  מפני עשויות להיות משמעויות שונות אפילו באותו משפט.

לא בכל מקרה נחוצה ללשון מילת יחס כדי לציין יחס בין שני עצמים או בין עצם לפעולה, אבל נראה שלכל יחס כזה הקיים במציאות יש בלשון לפחות מילת יחס אחת המייצגת את אותו יחס. אם כך, אפשר ללכת גם בכיוון ההפוך: אפשר להסתכל על מילות היחס הקיימות בלשון ולהסיק מהן על היחסים הקיימים או אפשריים במציאות.

ואכן דבר כזה עשינו: איתרנו כ-30 מילות יחס, ועל פיהן הבחנו בסוגי היחס היסודיים הקיימים במציאות בין עצמים לעצמים או בין עצמים לפעולות. להלן מובאים סוגי היחס שמצאנו. לכל סוג הבאנו מילות יחס הנמנות עם אותו סוג, וגם דוגמה אחת.

יחסים מרחביים. כגון יחסי מקום, כיוון, גובה, מרחק וכדומה. מילות יחס: אל, מן, לקראת, מול, על, תחת, בתוך, נוכח, נגד. דוגמה: "מול המוזיאון יש מסעדה".

יחסי זמן. כגון יחסי מוקדם ומאוחר, התייחסות למועדי זמן. מילות יחס: לפני, אחרי, עד, בְּ ("ביום שלישי). דוגמה: "הוא יחזור אחרי הצהריים".

יחסי סיבה-תוצאה. כמו גרימה, הנעה. מילות יחס: בגלל, מפני, בעבור, למען, בשביל. דוגמה: "בגלל הגשם לא יצאנו לטיול".

יחס הפעוּל. היחס שבין הפועֵל והפעולה (הנושא והנשוא) לבין הפעוּל (המושא). מילות יחס: את, אל, ב. דוגמה: "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ".

יחסי שייכות. יחסים כגון שייכות, הימצאות משותפת, דומוּת, היכללות. מילות יחס: של, אצל, עם, כמו, ביניהם, בלעדי. דוגמה: "האוטו של תנובה גדול וירוק".

ההבחנה בחמשת סוגי היחס היסודיים המוצעת לעיל בוודאי אינה ההבחנה האפשרית היחידה, אם כי אני מאמין שהבחנות אחרות לא תהיינה שונות בהרבה. על כל פנים מטרת הדברים כאן היא לא להציע הבחנה אחת מסוימת, אלא להציג, כדוגמה, דרך להבנת מבנה המציאות מתוך מבנה הלשון.

יחס של תכלית ויחס של סיבה

ההפטרה לפרשת "בלק" כוללת את דברי הנביא מיכה המאזכרים את בלק ובלעם. וכך כתוב: זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב וּמֶה עָנָה אֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִן הַשִּׁטִּים עַד הַגִּלְגָּל לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת ה' (מיכה ו 5). המילה   למען, בכתוב הזה, היא מילת יחס של תכלית, של "כדי": על בני ישראל לזכור את פרשת בלק ובלעם כדי שידעו את צדקות ה'.

אבל למילה  למען יש גם משמעות של סיבה, של "בגלל". לדוגמה: וְגַם אֶל הַנָּכְרִי אֲשֶׁר לֹא מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הוּא; וּבָא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה לְמַעַן [=בגלל] שְׁמֶךָ (מלכים-א ח 41). ועוד דוגמה: וַיִּתְעַבֵּר ה' בִּי לְמַעַנְכֶם [=בגללכם] וְלֹא שָׁמַע אֵלָי (דברים ג 26).

מילות יחס אחרות של תכלית, נוספות על  למען ו כדי, הן בשביל, לשם. ומילות יחס (או חיבור) אחרות של סיבה, מלבד למען ו בגלל, הן  משום, עקב, מפני, בעבור, יען, הואיל ו.., מכיוון ש…

כפי שראינו, למילה  למען יש שני מובנים, האחד "כדי" והשני "בגלל". יש בלשון מילים רבות שיש להן יותר ממובן אחד, ובדרך כלל המובן שאליו התכוון הדובר או הכותב מתברר על פי ההקשר והתחביר שבהם מופיעה המילה. אבל במקרה של  למען לא תמיד ההקשר או התחביר מצביעים על מובן אחד בלעדי. לדוגמה, הבה נסתכל על המשפט "אנחנו עושים את זה למען מטרה חשובה". את היחס בין "עושים" לבין "מטרה" אפשר להבין במשפט הזה בשני אופנים: יחס של תכלית – "כדי להשיג מטרה חשובה"; או יחס של סיבה – "בגלל מטרה חשובה".

פעמים רבות כאשר למילה אחת יש יותר ממובן אחד אין כל קשר של משמעות בין המובנים השונים. אבל במקרה של  למען יש קשר אמיץ בין שני המובנים. למעשה שני היחסים שהמילה  למען מציינת – תכלית וסיבה –  שניהם יחס של גרימה: ביחס אחד התכלית גורמת למעשה כלשהו שמטרתו השגת התכלית; וביחס השני התרחשות כלשהי גורמת להתקדמות אל תכלית זו או אחרת.

 

(בכותרת: I Saw Three Cities by Kay Sage, 1944)

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s