האם יש הבדל בין המשמעות של הפועל סָפַר לבין זו של הפועל מָנָה? חיים רבין וצבי רדַי, בהקדמה לספרם "אוצר המלים", אומרים כך: "ספק רב אם יש בלשון חיה בכלל מילים נרדפות, כלומר מילים הניתנות להחלפה זו בזו בלי שישתנה מובן הדברים או לכל הפחות נימתם […] בכל מצב ובכל הקשר יש דווקא רק מילה אחת נכונה וקולעת". אם הדברים האלה נכונים גם ביחס לפעלים ספר ו מנה, אזי צריכים להימצא היגדים שאי אפשר להחליף בהם את מנה ב ספר (או להיפך) בלי שמשמעותם או מבעם הסגנוני של אותם היגדים ישתנו, ולו רק במעט.
מה קורה בעניין הזה במקרא? ככלל אין במקרא הבדל משמעות בין ספר ל מנה – היכן שמופיע ספר אפשר להחליפו ב מנה, ולהיפך. יתרה מזאת: לאותו סוג ספירה המקרא עשוי להשתמש פעם אחת בפועל ספר ופעם אחרת בפועל מנה. הנה שתי דוגמאות:
ספירת כוכבים. מנה: מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים, לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא (תהילים קמז ד).
וגם ספר: וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם ָ (בראשית טו ה).
ספירת בני אדם. מנה: לֵךְ מְנֵה אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֶת יְהוּדָה (שמואל ב כד א). וגם ספר: וַיִּסְפֹּר שְׁלֹמֹה כָּל הָאֲנָשִׁים הַגֵּירִים אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (דברי הימים ב' ב טז).
בכל זאת יש במקרא היגדים שבהם החלפה של ספר ב מנה תפגע, ולו קצת, במשמעותו ובלכידותו של ההיגד. נסתכל על ההיגד וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר כְּחוֹל הַיָּם הַרְבֵּה מְאֹד עַד כִּי חָדַל לִסְפֹּר, כִּי אֵין מִסְפָּר (בראשית מא מט). לכאורה היה אפשר לכתוב "עד אשר חדל למנות כי אין מספר", אבל אפשר לראות שהנוסח המופיע במקרא עדיף – גם מבחינת המשמעות וגם מבחינת הסגנון. הספירה והמספר הולכים כאן ביחד ואין להחליף את ספר ב מנה.
הסדק הדק הזה שבין ספר ל מנה התרחב בעת החדשה כאשר נוספו גם ל מנה וגם ל ספר משמעויות ונגזרות חדשות. הנה דוגמה: "רק לפני שנתיים המפלגה הזאת מנתה עשרת אלפים חברים, והיום היא מונה שלושים אלף". בהיגד הזה אי אפשר להחליף את הפועל מנה בפועל ספר. למעשה המשמעות של מנה במשפט הזה – משמעות שנוספה רק בתקופה החדשה – היא כָּלל ("היום המפלגה כוללת שלושים אלף"). דוגמה נוספת: "האיש הזה נמנֶה עם מייסדי הקיבוץ". במשמעות ישירה, נמנה (בניין נפעל של מנה) הוא מי שמונים אותו; אבל בדרך כלל, כמו גם בהיגד הזה, המשמעות של "נמנֶה עם X" היא "משתייך לקבוצה X ". ויש עוד נגזרות של הפועל מנה שלא ניתן להחליפן במילים מהשורש ספ"ר, כמו מנוי (למשל על עיתון), מינה (מינה מישהו לתפקיד), ממונה. לעומת זאת הפועל ספר(או השורש ספ"ר) הסתעף בעיקר לתחום המספרים; לדוגמה: ספרה, סִפרור, מִספור.
ובכן מה ראינו? ראינו שלמרות שבמקרא אין בדרך כלל הבדל בין המשמעויות של מנה ו-ספר, בימינו אפשר למצוא ביניהם שוני, שוני שנחשף באמצעות המשמעויות והנגזרות שנוספו להם בעת החדשה. פעולת המְנִיה אמנם סופרת את העצמים שבקבוצה מסוימת, אבל יש לה תפקיד נוסף – היא משייכת את העצמים הנספרים לאותה קבוצה. לעומת זאת פעולת הספירה באה לקבוע את מספר העצמים הנספרים ותו לא.
בְּעִבְרִית 
מתוך מלבי"ם שמואל ב' פרק כ"ד:
ופעל פקד בא על סכום המנין, אחר שספר הפרטים ויאמר סך הכל כך וכך ישמש בלשון פקד, וירמוז ג"כ אל תכלית הספירה, למשל מלך הסופר חיילותיו לדעת סכומם, הוא פוקד על ענינם, מי ילך למלחמה וכמה ילכו, ובזה משתתף עם הוראה השנית שיש לפעל פקד, ה' צבאות מפקד צבא מלחמה (ישעיה יג) וכן אמר במד' שה"ש (פ' אחת היא יונתי).
מספר – זה המנין מפקד זה הסכום, וכן תמצא שבכל מקום שידבר על פעולת הספירה הסדוריית זה את זה לא יוכל להזכיר לשון פקד, אספרם מחול ירביון, כי עתה צעדי תספור (איוב יד), תספור ירחים תמלאנה (שם לט), והכהו כדי רשעתו במספר (דברים כה).
אולם פעל מנה בא גם על דבר שכבר יודע מספרו ומונה לדעת אם לא חסר ממה שהיה, כמו שאמר עוד תעבורנה הצאן ע"י מונה (ירמי' לג), לדעת אם חסר מהם, למנות ימינו כן הודע, וחסרון לא יוכל להמנות, מונה מספר לככבים, רצה לומר שמונה שלא יחסר מספרם לעולם, ואמר אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעך ימנה, כי העפר לא יצוייר בו המינוי שאם יוקח אבק דק מן העפר ישאר בשלימותו כמו שהיה, וכן ישראל כשיחסר מהם יתמלא תיכף, ועל זה אמר מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל, תפס מינוי אצל עפר.
ופעל נשא בא על הפקידה שיש בו נשיאות וחשיבות. כמו ראש אנשי המלחמה שישא ראשו שהוא איש גבור ומצביא המלחמה, וכן במדרש במדבר פ"ד, אינו אומר פוקד אלא נשא לשון נשיאות וחשיבות.
________________
בנוסף לזה בתרגום יונתן במדבר כ"ג י'
על הפסוק: מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל,
מתרגם יונתן: מַאן יֵיכוֹל לְמִמְנֵי זַכְוָותָא חַסִינְיָיא הָאִילֵין וּסְכוּם עוּבְדַיָא טַבְיָא דְעִם חֲדָא מִן אַרְבַּעְתֵּי מַשִׁירְיָתָא דְיִשְרָאֵל
אהבתיאהבתי
במחשבה שניה נראה שתרגום יונתן תואם במידת מה את השימוש המודרני.
כשאנחנו אומרים שפלוני נמנה עם חברי ההסתדרות, לא באמת מענין אותנו אם יש 554354 חברי הסתדרות או 554353, אלא ברצוננו להבהיר שכאשר מונים באצבע את חברי ההסתדרות, מצביעים גם על פלוני. לעומת זאת כשנגיד שמישהו סופר כסף, פחות מענינת אותנו השיטה, אם הוא ריצה מעות מיד ליד, או דפדף בשטרות, ומענין אותנו בעיקר הסכום הסופי.
אהבתיאהבתי