תהילים – חריגה מצורת הרבים הרגילה

כידוע  תהילים הוא שמו של אחד מספרי המקרא. כשם כללי,  תהילים הוא צורת רבים זכר של  תהילה, אבל זוהי צורה חריגה שקיימת בלשון רק כשמו של הספר המקראי; וצורת הרבים הרגילה של  תהילה היא  תהילות; לדוגמה: לְדוֹר אַחֲרוֹן מְסַפְּרִים תְּהִלּוֹת ה' (תהילים עח ד). איך אפשר להסביר את החריגה של  תהילים מהצורה הרגילה? הנה מה ששמעתי מד"ר נועם מזרחי, מאוניברסיטת תל אביב, בשיעור "מבוא למקרא": באמצעות החריגה מהצורה הרגילה, השם  תהילים מסמן תהילות מסוימות בלבד – את התהילות שבספר תהילים.

דבר דומה, על פי ד"ר מזרחי, קיים עם המילה  תפילין. כידוע תפילין הם תשמיש הקדושה שיהודים שומרי מצוות כורכים על ידם ושמים על מצחם במהלך תפילת שחרית. וכשם כללי,  תפילין (תפילים) הוא צורת רבים זכר של  תפילה. אבל, כמו אצל  תהילה, צורת הרבים הרגילה של  תפילה היא  תפילות (לדוגמה: כָּלּוּ תְפִלּוֹת דָּוִד בֶּן יִשָׁי; תהילים עב כ). אם כך, מניין באה  תפילין? כנראה שכמו שהשם  תהילים מסמן תהילות מסוימות, כך גם השם  תפילין מסמן תפילות מסוימות –  אותן פרשיות כתובות על קלף הטמונות בבתי התפילין. מקרה דומה (לדעתי) קיים גם בנוגע למילה  קִנים. ביחזקאל כתוב: וְהִנֵּה בוֹ מְגִלַּת סֵפֶר […] וְכָתוּב אֵלֶיהָ קִנִים וָהֶגֶה וָהִי (ב, ט-י).  קינים כאן היא צורת הרבים של  קינה. וגם במקרה הזה צורת הרבים הרגילה היא נקבה – קינות (לדוגמה: וַיֹּאמְרוּ כָל הַשָּׁרִים וְהַשָּׁרוֹת בְּקִינוֹתֵיהֶם עַל יֹאשִׁיָּהוּ … וְהִנָּם כְּתוּבִים עַל הַקִּינוֹת; דברי הימים ב' לה כה). ואולי גם כאן המילה  קנים מסמנת לא קינות כלשהן אלא קינות מסוימות – אלה שכתובות על אותה מגילת ספר שיחזקאל מדבר עליה.

 

כפי שראינו, לשלושת המקרים המצוינים לעיל יש מאפיינים משותפים, ולמעשה אפשר להכליל אותם כתבנית לשונית אחת, שיש לה מטרה ואמצעי. המטרה היא להבדיל באופן לשוני קבוצה מוגדרת של עצמים מתוך כלל העצמים שמאותו סוג: התהילות של ספר תהילים מובדלות מכלל התהילות; התפילות שבתפילין מתייחדות מכלל התפילות; הקינות שבמגילת הקינים אצל יחזקאל מובחנות מכלל הקינות. והאמצעי הוא חריגה מהכלל הלשוני: כינוי העצמים האלה בצורת רבים זכר במקום הצורה הרגילה – רבים נקבה. ובשניים משלושת המקרים האלה צורת הרבים החריגה גם התקבעה כשם פרטי – תהילים הוא שמו הפרטי של הספר המקראי, ותפילין הוא שמו של תשמיש הקדושה הנקרא כך.

 

(בתמונה: Jews praying in a synagogue on Yom KIppur: from an 1878 painting by Maurice Gottlieb)