מה שְלום השָלום?

בין ארבע או שש המשמעויות של המילה  שלום יש שתיים עיקריות, שמהן נבעו כנראה יתר המשמעויות; ושתיהן נמצאות כבר במקרא. המשמעות האחת היא  מצב, תקינות, שלֵמות. לא רק מצב טוב ולא רק מצב של בני אדם – גם מצב כלשהו, טוב או לא טוב, של דברים כלשהם. כמו בפסוק וַיִּשְׁאַל דָּוִד [את אוריה [החתי] לִשְׁלוֹם יוֹאָב וְלִשְׁלוֹם הָעָם וְלִשְׁלוֹם הַמִּלְחָמָה (שמואל ב' יא ז); או בפסוק לֶךְ נָא רְאֵה אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ וְאֶת שְׁלוֹם הַצֹּאן (בראשית לז יד). להלן נקרא למשמעות הזאת  מצב. המשמעות העיקרית השנייה, והיא השכיחה בימינו, היא  שלווה, מנוחה, שקט, אי-מלחמה. כמו בדוגמאות הבאות: יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ, שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ (תהילים קכב ז); עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם (קהלת ג ח). להלן נקרא למשמעות הזאת  שלווה.

שתי המשמעויות האלה אמנם שונות האחת מהשנייה, אבל נראה שיש ביניהן קשר: אולי  שלווה היא גלגול של  מצב. כדי לעמוד על טבעו של גלגול כזה הבה נסתכל על המילה  מזל. משמעותה המקורית של  מזל היא קבוצת כוכבים (במקרא זוהי המשמעות היחידה של המילה הזאת); כמו בכתוב: וְאֶת הַמְקַטְּרִים לַבַּעַל לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ וְלַמַּזָּלוֹת וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמָיִם (מלכים ב' כג ה). יותר מאוחר, מתוך אמונה בכוחם של המזלות לקבוע גורלות, נוספה למילה  מזל המשמעות  גורל; ומכך באו ביטויים כמו "יש לו מזל רע" (כלומר גורל רע), או ברכות כמו "שיהיה במזל טוב". ובגלגול נוסף, בעיקר בלשון הדיבור, במקום לומר "מזל טוב"  מקצרים ואומרים "מזל"; לדוגמה: "היה לנו מזל ומצאנו מקום חניה". או "היום אין לי מזל". מה שקרה בגלגול הזה הוא שהמשמעות  גורל (של המילה  מזל) ספגה לתוכה את התואר  טוב או  מוצלח וכך קבלה המילה  מזל את המשמעות של  גורל טוב, מקרה טוב.

ייתכן שדבר דומה קרה גם עם המילה  שלום. ייתכן שהמשמעות הנייטרלית  "מצב” ספגה לתוכה משמעויות חיוביות, כמו  "שקט" או  "תקינות טובה", וכך נוצרה המשמעות הנוספת של  שלום  – "שלווה", "אי מלחמה". ובמקום לומר, למשל, "שלום טוב לכולם" אומרים "שלום לכולם".

לדוגמה, הנה עוד כמה מקרים של ספיגת משמעות:

ראוי. ראוי הוא מי (או מה) שרואים אותו. לכאורה התואר הזה אינו עומד לעצמו והוא משמש לביטויים כמו "ראוי לשבח", "אינו ראוי לתפקיד", "ראוי לגנאי". אבל במשך הזמן התואר  ראוי ספג את המילים (החיוביות) שהיו צמודות לו ונעשה תואר חיובי שעומד בפני עצמו; כמו "הוא איש ראוי", "המעשה הזה אינו ראוי". דבר דומה קרה לתארים אחרים בעלי מבנה סביל, כמו  מצוין ("רעיון מצוין") או  טעון ("נושא טעון").

גיוס.  משמעותה של המילה  גיוס היא איסוף כלשהו; כמו "אנחנו עכשיו מגייסים כספים", או "הוא גייס את שארית כוחותיו". אבל כאשר  גיוס מופיעה בהקשר של צבא, היא בדרך כלל סופגת את המילים  צבא או  צה"ל. לדוגמה: "בעוד שלושה חודשים אני מתגייס". לכאורה המשפט הזה הוא חסר משמעות (מתגייס למה?), אבל כל אחד מבין שמדובר בגיוס לצבא.

ירידה.  בתחילה היה הביטוי "ירידה מהארץ"; ואחר כך המילה  מהארץ נספגה, ושארה רק  ירידה. לדוגמה: "מאז ומתמיד תופעת הירידה מעסיקה את הציבור הישראלי".