בין העצים הירקרקים מויש'לים שלוימ'לים משחקים (ח.נ. ביאליק; תרגום מיידיש א. אשמן).

 

לכל אדם יש שם שנתנו לו הוריו עם היוולדו, ובשם הזה הוא רשום בספרי הרשויות ובמסמכים רשמיים אחרים. לשם הזה אפשר לקרוא  "שם הלידה". לאנשים רבים יש גם כינוי שבו מכנים אותם בני משפחתם או חבריהם, או אלה וגם אלה. ובמקרים רבים כינויים כאלה נעשים שמו השימושי של האיש; ושם הלידה נשמר למטרות רשמיות וחגיגיות בלבד, כמו טוקסידו.

אפשר לחלק את עולם הכינויים לשתי מחלקות עיקריות. המחלקה האחת, הגדולה בין השתיים, היא זו שכוללת כינויים שניתנו כבר בילדות על ידי ההורים והמשפחה הקרובה. לדוגמה:  שמוליק, שרה'לה, גדי, ציפי. לכינויים כאלה אפשר לקרוא  "משפחתיים". המחלקה השנייה היא כינויים שניתנו בגיל מאוחר יותר, בדרך כלל בתקופת הנערוּת, על ידי סביבה כלשהי, כמו בית ספר, תנועת נוער, או צבא. למשל: ג'ינג'י,  כושי, פיל, צ'יץ', פוּפיק, שָמן. לכינויים כאלה אפשר לקרוא "חברֶתיים" (מלשון חֶברֶ'ה). אנחנו מתייחסים כאן רק לכינויים משפחתיים, ואלה הדברים שהעלינו בנוגע אליהם.

דבר ראשון: רוב הכינויים המשפחתיים גזורים לפי אחת מחמש הצורות המצוינות להלן (כל צורה נקראת כאן על פי כינוי זה או אחר הבא באותה צורה).

דוב'לה. הצורה הזאת מאופיינת על ידי הסיומת  לֶה. לדוגמה: אהר'לה, טובה'לה,  יוס'לה,  לאה'לה, משה'לה,  רבקה'לה, רוח'לה,  שרה'לה.

זאביק. צורה זו מאופיינת על ידי הסיומת  יק. דוגמאות:  איציק,  דוביק, דודיק,  רוביק,  רוחיק, שמוליק,  שוֹשיק,  שרוליק.

שר'קה.  צורה זו מאופיינת על ידי הסיומת  קָה או  קֶה. דוגמאות: אור'קה,  אסתר'קה, דבור'קה, חיימקֶה,  מוטקֶה,  צביקה,  רות'קה, שייקֶה.

שִייע. בצורה הזאת הכינוי הוא קיצור של שם הלידה. בדרך כלל הקיצור נעשה על ידי ויתור על אחד (או יותר) מעיצוריו של השם. למשל: אלי (במקום אליהו), גבי (במקום גבריאל), לייזר (במקום אליעזר),  שוש (שושנה), ריקי (רבקה), שימי (שמעון), גידי (גדעון), חזי (יחזקאל).

גדי. צורה זו מאופיינת על ידי תנועת החיריק והיו"ד הנוספת בסוף השם – בדרך כלל שם בן הברה אחת. לדוגמה:  דני, גדי, רוני, חני, רותי, גלי, טלי.

ככלל, כינויים שואפים אל האמצע ואל נוחות ההגייה. לשמות קצרים הם מוסיפים הברות או עיצורים; ואת השמות הארוכים הם מקצרים.

דבר שני: ככלל, כינויים משפחתיים נובעים משמות לידה.  שמוליק נובע מ שמואלשר'קה נובע מ שרה וכדומה. למעשה הכינויים המשפחתיים הם כעין "שמות צל" של שמות הלידה.

דבר שלישי: הכינויים המשפחתיים קיימים בעיקר כאשר שמות הלידה הם מסורתיים. לפי הגדרתנו כאן שמות מסורתיים הם כאלה שניתנו לילדים יהודיים במשך דורות רבים; ושמות חדשים (לא מסורתיים) הם כאלה שלא היו נהוגים לפני העת החדשה, בין שהם שמות מקראיים, כמו  יפתח, ענת, יעל, או  עמוס, ובין שהם שמות חדשים לגמרי כמו  יסמין, גל, אורלי, או  אילן.

דבר רביעי. כמו שיש בלשון מאגר של שמות מסורתיים, שיהודים משתמשים בהם שוב ושוב, כך יש גם "מאגר צל" של כינויים משפחתיים שמשתמשים בהם בהתאמה לשמות הלידה.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “שמוליק ושרה'לה – כינויים משפחתיים

  1. נחמד כתמיד, אבל הפעם לוקה בחסר באופן משמעותי: יש כאן רק תבניות אשכנזיות. מה עם אברמיקו של אברהם? מושיקו ולויקו? זיקו של יצחק? איפה מירו עבור מאיר? בבר של אלברט? סלומינו של שלום? ז'וז'ו של יוסף?
    בקיצור, בכל הכבוד הראוי, אפשר כאן לומר טול קורה…או לחלופין צא ולמד.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s