למילה שֵבֶט יש כמה משמעויות; אנחנו נעסוק כאן בשתיים עיקריות, שתיהן קיימות כבר במקרא. המשמעות האחת היא מקל להכאה, שוט; לדוגמה: וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ אוֹ אֶת אֲמָתוֹ בַּשֵּׁבֶט וּמֵת תַּחַת יָדוֹ – נָקֹם יִנָּקֵם (שמות כא כ). המשמעות השנייה היא קבוצת אנשים או משפחות, חלק מעם; כמו שנים עשר שבטי ישראל. כאשר אנחנו רואים מילה שיש לה שתי משמעויות (או יותר) אנחנו מבקשים לבחון האם יש קשר בין המשמעויות. ובמקרה שלנו, האם יש קשר בין שתי המשמעויות האלה של המילה שבט. השערה מתקבלת על הדעת היא שיש קשר, וששתי המשמעויות צמחו ממושג קודם אחד – ענף של עץ. אלא שכאשר מסתכלים על המילה שבט כשהיא לעצמה קשה לאשש את ההשערה הזאת – המשמעות של שבט כענף של עץ לא מופיעה במקרא. בכל זאת אפשר להראות שיש להשערה הזאת על מה לסמוך. לשם כך ונסתכל על המילה מַטֶּה. וראו זה פלא: למילה הזאת יש אותן שתי המשמעויות שיש למילה שבט. הראשונה היא מקל; לדוגמה: וַיֹּאמֶר אֵלָיו [אל משה] ה': מַה זֶּה בְיָדֶךָ; וַיֹּאמֶר: מַטֶּה (שמות ד ב). וכמו שבט, גם מטה יכול לשמש להכאה. המשמעות השנייה היא שבט משבטי ישראל; כמו "מטה בני יהודה". אבל שלא כמו אצל המילה שבט, אצל המילה מטה יש במקרא קשר ברור בין שתי המשמעויות, וגם קשר ישיר לענפים של עץ. את הקשר הזה רואים למשל בסיפור על המטות (המקלות) שמשה שם (במצוות ה') באהל מועד – מטה לכל אחד משנים עשר נשיאי (או שבטי) ישראל – כדי להראות מי הוא השבט המועדף. וכך כתוב: וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל הָעֵדוּת וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים (במדבר יז כג).
עכשיו, מתוך ההקבלה בין שבט ל מטה, יש בידנו ראיה שיש קשר בין שתי המשמעויות (הנידונות כאן) של המילה שבט, קשר שקיים גם בין שתי המשמעויות של מטה. וכדי להוסיף ראיה אפשר להסתכל גם על המילה ענף. גם למילה זו יש שתי משמעויות, והן מקבילות לאלה של שבט ו מטה: הראשונה – ענף של עץ; והשנייה – חלק מקבוצה יותר גדולה, למשל ענף של משפחה.
ואכן אצל ביאליק, בשיר "גבעולי אשתקד", מופיעה המילה שבט במשמעות של ענף דק, כלומר במשמעות שמחברת בין שתי המשמעויות שמהן יצאנו לעיון הזה. וכך כתוב בשיר: כָּכָה יִשְׂגֶּה הַפַּרְדֵּס הַיּוֹנֵק וּמֵינִיק וָחַי בְּכָל רִבֲבוֹת שְׁבָטָיו.
מצב דומה לזה שבין שבט ל מטה קיים גם בין המילים פעם ו-רגל. עיון בנושא זה פורסם בבלוג בעבר, מוזמנים להתעניין ולהזכר: מפעם לפעם.
וגם במשלי יג, כד: "חושך שבטו שונא בנו".
אהבתיאהבתי