בני לקוניה – חבל ארץ ביוון שבירתו ספרטה – נודעו בדיבורם הקצר, התמציתי והמדויק; ועל שמם דיבור כזה נקרא לקוני. אבל נראה שאפילו בני לקוניה היו יכולים ללמוד מאופן דיבורם של בני חרן (ולמעשה, של המקרא עצמו). וכך מסופר:
וַיֹּאמֶר לָהֶם יַעֲקֹב: אַחַי, מֵאַיִן אַתֶּם? וַיֹּאמְרוּ: מֵחָרָן אֲנָחְנוּ. וַיֹּאמֶר לָהֶם: הַיְדַעְתֶּם אֶת לָבָן בֶּן נָחוֹר? וַיֹּאמְרוּ: יָדָעְנוּ. וַיֹּאמֶר לָהֶם: הֲשָׁלוֹם לוֹ? וַיֹּאמְרוּ: שָׁלוֹם; וְהִנֵּה רָחֵל בִּתּוֹ בָּאָה עִם הַצֹּאן (בראשית כט ד-ו).
בְּעִבְרִית 