חמישה סוגים של המחשות

כאשר מציגים או מסבירים באופן מילולי עניינים אלה או אחרים, ובעיקר כאשר העניינים האלה הם כלליים ומופשטים, משתמשים פעמים רבות בהמחשות. ככלל, המחשות יכולות להיות ויזואליות (למשל תמונה, שרטוט, וידיאו) או קוליות (איך עושה כלב? הב הב) או אף חישתיות ("תרגיש כמה הבד הזה חלק"); אבל בדרך כלל כאשר הצגת הדברים היא מילולית גם ההמחשות הן מילוליות. להלן אנחנו מדברים על חמישה סוגים של המחשות מילוליות: דימוי, דוגמה, מטפורה, מטונימיה, משל.

דימוי. על פי המילון למונחי בלשנות ודקדוק (של אורה רודריג-שורצולד ומיכאל סוקולוף) דימוי הוא "השוואת שני מושגים שונים באמצעות מילים כמו  כְּ,  כמו. לדוגמה: היא יפה כשושנה". זוהי בוודאי הגדרה נאותה, אבל נראה לי שהדברים יהיו ברורים יותר אם נאמר שדימוי הוא המחשה של מושג מסוים באמצעות השוואתו למושג אחר, דומה לו מבחינה מסוימת. דימויים הם אמצעי המחשה שכיח כבר במקרא; לא רק בשירה – גם בפרוזה. דוגמאות:  כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת (שיר השירים ב ב); וְשָׁם רָאִינוּ אֶת הַנְּפִילִים …וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים (במדבר יג לג); וָאֱהִי לָהֶם כְּמוֹ שָׁחַל, כְּנָמֵר עַל דֶּרֶךְ אָשׁוּר (הושע יג ז). ודימוי בלשון זמננו: "הוא תקוע כאן כמו מסמר בלי ראש".

דוגמה. דוגמה היא המחשה וייצוג של קבוצה כלשהי באמצעות פרט ספציפי (או כמה פרטים) מתוך הקבוצה. ואכן כשנוקטים בהמחשה כזאת מקדימים ואמרים  "לדוגמה" (וגם "למשל"). לדוגמה: "בחקלאות של ימינו יש כמה וכמה גידולים שהיו נהוגים כבר בתקופת המקרא; לדוגמה: חיטה."

מטפורה. על פי ההגדרה שאנחנו נוקטים בה, מטפורה קיימת כאשר מושג מתחום אחד מיוצג על ידי מושג מתחום אחר. כשאנחנו אומרים "ראש ההר" אנחנו ממחישים את המושג (המרחבי) "הקצה העליון" באמצעות המושג "ראש" (הלקוח מתחום אברי הגוף). וכשאני אומר "אני מתפוצץ מרוב כעס" אני ממחיש את רגש הכעס שלי באמצעות מושג מתחום הפצצות.

מטונימיה. מטונימיה היא שימוש במושג אחד במקום מושג אחר, כאשר בין שני המושגים יש קרבת משמעות כלשהי. לדוגמה: במקום לומר "הממשל האמריקאי הביע הסתייגות" אומרים "וושינגטון הביעה הסתייגות"; במקום לומר  "שונא ישראל" אומרים "המן".

משל. על פי הגדרות מקובלות, משל הוא סיפור דמיוני קצר שיש בו מוסר השכל. וגם: משל הוא פתגם או מימרה שאפשר להשתמש בה לעניינים שונים. בלי להפחית מתקפותן של ההגדרות האלה, נראה שלמשלים יש פעמים רבות תפקיד נוסף: לייצג ולהמחיש סיטואציה מסוימת באמצעות סיטואציה מוחשית ומובנת יותר (אם כי דמיונית), השאובה מתחום אחר. כדוגמה אפשר להביא את המתכונת התלמודית, שבה, כדי להסביר עניין מסוים, תנא זה או אחר אומר: "משל למה הדבר דומה? ל…" . לדוגמה: "תני רב יוסף: זו מלחמת גוג ומגוג. משל למה הדבר דומה? לאדם שהיה מהלך בדרך ופגע בו זאב וניצל ממנו … " (תלמוד בבלי, סדר זרעים, מסכת ברכות, דף יג, א גמרא).

מה המשותף לחמשת סוגי ההמחשות שציינו לעיל? נראה שלכולם יש מבנה כללי דומה, הכולל שלושה רכיבים: א. קיים מושג, בדרך כלל כללי ומופשט, שיש כנראה צורך להמחיש אותו; ואפשר לקרוא לו מושג המטרה. ב. יש מושג אחר, מוחשי וברור יותר, המשמש להמחשת מושג המטרה; ואפשר לקרוא לו מושג המקור. ג. למושג המקור ולמושג המטרה יש מאפיין משמעותי משותף שבגינו מושג המקור מיטיב להמחיש את מושג המטרה. הנה שלוש דוגמאות: בפסוק "כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת" מושג המטרה הוא הרעיה; מושג המקור הוא השושנה; והמאפיין המשותף לרעיה ולשושנה הוא היופי, ההצטיינות. במשפט "אני מתפוצץ מרוב כעס" מושג המטרה הוא "כעס גדול", מושג המקור הוא "התפוצצות" והמאפיין המשותף לשני המושגים האלה הוא הסערה והטלטלה. במשפט "וושינגטון הביעה הסתייגות" מושג המטרה הוא "הממשל האמריקאי", מושג המקור הוא "העיר וושינגטון", והמאפיין שבגינו מושג המקור יכול להמחיש את מושג המטרה הוא מיקומו של הממשל בעיר וושינגטון