למילה כסף יש בשפה העברית שתי משמעויות: אמצעי תשלום, והמתכת כסף; ובשפה האנגלית יש לשתי המשמעויות האלה מילים נפרדות: money ו-Silver . דוגמה נוספת לאותה תופעה: בעברית למילה קרן יש כמה משמעויות (אור, כספים, פינה), ובאנגלית יש למשמעויות האלה מילים נפרדות (beam , fund, corner). מצבים דומים קיימים גם בכיוון ההפוך. למשל: room באנגלית; מקום, ו חדר בעברית. דברים כאלה הם עניין רגיל בין שפות, מאחר שכל שפה יוצרת את מילותיה בדרכה שלה.
אבל יש גם מקרים שבהם לשונות נוהגות בעניין הזה באופן דומה. נסתכל למשל על המילה משפט. למילה הזו יש בעברית שתי משמעויות עיקריות; האחת היא מתחום הדין (לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט; ויקרא יט טו) והשנייה מתחום הלשון ("המשפט שאמרת לא ברור"). והנה באנגלית ישנה המילה sentence, שגם לה יש אותן שתי משמעויות. קשה להניח שרק במקרה יש גם למילה משפט וגם למילה sentence אותן שתי משמעויות. ואם אין כאן מקרה מה יש כאן? ייתכן שבאופן בלתי תלוי גם הלשון העברית וגם הלשון האנגלית גזרו, על בסיס אותו דימוי, מילה אחת מתוך המילה האחרת; למשל על בסיס דימויה של הבעת דברים לחריצת דין. שימו לב שהפועל לחרוץ יכול להתייחס גם לדין וגם לדיבור (חרץ לשון); וכך גם הפועל לגזור (לגזור דין ולגזור מילים). אבל יש גם היתכנות אחרת, סבירה יותר. כפי שאפשר לראות במקרא, משמעותה הראשונה והמקורית של המילה משפט היא מתחום הדין; ורק בעת החדשה נוספה לה המשמעות השנייה, זו שמתחום הלשון. וייתכן שהשימוש במילה משפט גם לייצוג המשמעות הלשונית בא בעקבות המשמעות הכפולה של המילה sentence. דרך כזאת ליצירת מילים חדשות אכן קיימת בלשון העברית, והנה שלוש דוגמאות.
המילה טובין צורתה אמנם תלמודית אבל היא הומצאה רק בעת החדשה; ומילון אבן שושן מציין שגזירתה מהמילה טוב באה בעקבות השפה האנגלית, שבה המילה goods (סחורות) גזורה מהמילה good(טוב).
שפעת היא מילה חדשה, שכמו המילה influenza (שמה של המחלה בלועזיתׂ) גם היא נגזרה מהפועל להשפיע.
מימן – שמו בעברית של היסוד הראשון בטבלת היסודות – גזור מהמילה מים; וזאת בעקבות המילה hydrogen (שמו של אותו יסוד בלועזית) הגזורה מהמילה hydro (מים ביוונית).