מהן משמעויותיהן המקראיות של המילים ארץ, שמים, ו ים? שלוש המילים האלה מייצגות כמובן עצמים קונקרטיים המהווים חלק מהעולם המוחשי. הארץ היא האדמה שמתחת לרגלינו; השמים הם החלל שמעל ראשנו; הים הוא הים הגדול שבני אדם שוכנים לחופו וגם משייטים בו. כדוגמה למשמעויות האלה אפשר לתת את ההיגדים המקראיים שלהלן:
ארץ: אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי, אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִוא (בראשית כג טו).
שמים: וַיִּקְחוּ אֶת פִּיחַ הַכִּבְשָׁן וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי פַרְעֹה, וַיִּזְרֹק אֹתוֹ מֹשֶׁה הַשָּׁמָיְמָה (שמות ט י)
ים: וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל הַמְּלָכִים אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בָּהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבְכֹל חוֹף הַיָּם הַגָּדוֹל … (יהושע ט א).
עם זאת, לשלוש המילים האלה, בעיקר כאשר הן באות ביחד, יש במקרא משמעות נוספת: הן מייצגות את כלל היקום. אם אדם בן זמננו יישאֵל מהם מרכיבי היקום הוא יענה "חומר ואנרגיה", או "אטומים ומולקולות", או "גלקסיות ושמשות", וכיוצא באלו תשובות מודרניות. אבל על פי המקרא מרכיביו של היקום הם הארץ, השמים והים; כפי שאפשר לראות בדוגמאות הבאות:
כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם. (שמות כ י).
יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ; יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ (תהילים צו יא).
גם בעלי החיים במקרא נחלקים בהתאם לכך: על הארץ – חיות; בשמים – עופות; ובים – דגים. כמו שכתוב: פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ; וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ (בראשית א כח).
מאחר שהשתמשנו במילה יקום על פי משמעותה היום, ראוי לציין שהיא אמנם מופיעה כבר במקרא, אבל משמעותה שם שונה. יקום במקרא הוא כל הדברים – גם יצורים גם רכוש – אשר על פני האדמה. וכך כתוב: וּמָחִיתִי אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה (בראשית ז ד). המילה המקראית הקרובה למילה יקום במובנה העכשווי היא תבל. לדוגמה: וַיֵּרָאוּ אֲפִקֵי יָם, יִגָּלוּ מֹסְדוֹת תֵּבֵל (שמואל ב' כב טז). וגם: לְךָ שָׁמַיִם אַף לְךָ אָרֶץ; תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ, אַתָּה יְסַדְתָּם (תהילים פט יב).
בְּעִבְרִית 