עשה מלחמה

עשה החלטה; עשה התקדמות; עשה כבוד. שלושת הביטויים האלה, שעל פי צורתם אפשר לקרוא להם בשם כללי  עשה X, אמנם משתמשים בפועל  עשה, אבל מהות העשייה מבוטאת דווקא במילה השנייה, שהיא שם – שם פעולה, או שם שנגזר מפועל, או שם שאפשר לגזור ממנו פועל. ביטויים כגון אלה עלולים להיחשב כלשון לא משובחת שמחקה לשונות לועזיות; לשון שמתאימה אולי לדיבור אבל לא לשפה גבוהה ואולי אפילו לא לשפה תקנית; שהרי אפשר לוותר (לכאורה) על המילה  עשה ולומר רק  החליט,  התקדם, כיבד. אבל בירור פשוט מראה שביטויים כאלה נמצאים כבר במקרא, לכן קשה לסווגם כסממן של שפה נמוכה. הנה כמה דוגמאות.

עשה מלחמה. עָשׂוּ מִלְחָמָה אֶת בֶּרַע מֶלֶךְ סְדֹם (בראשית יד ב).

עשה נקמה. עֲשֵׂה לִי כַּאֲשֶׁר יָצָא מִפִּיךָ אַחֲרֵי אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ ה' נְקָמוֹת מֵאֹיְבֶיךָ מִבְּנֵי עַמּוֹן (שופטים יא לו).

עשה מלוכה. וַתֹּאמֶר אֵלָיו אִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ אַתָּה עַתָּה תַּעֲשֶׂה מְלוּכָה עַל יִשְׂרָאֵל (מלכים א' כא ז).

עשה צחוק. וַַתֹּאמֶר שָׂרָה צְחֹק עָשָׂה לִי אֱלֹהִים כָּל-הַשֹּׁמֵעַ יִצְחַק לִי. (בראשית כא ו).

עשה משפט. וַַיִּמְלֹךְ דָּוִד עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיְהִי דָוִד עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל עַמּוֹ (שמואל ב' ח טו).

עשה טובה. וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְיִשְׂרָאֵל (שמות יח ט)

עשה כבוד. וְכָבוֹד עָשׂוּ לוֹ בְמוֹתוֹ כָּל יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם (דברי הימים ב' לב לג).

עשה חיים. חַיִּים וָחֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּדִי (איוב י יב);

06f3f6466b1556810729da4b99a2a045

המקרא לא אוהב לומר מילים שאינן משפיעות על המשמעות; ואם הוא אומר  עשה מלחמה (ולא  נלחם), או עשה נקמה (במקום  נקם), כנראה שהחלופות אינן בעלות אותה משמעות. אם כך, מהו הבדל המשמעות בין (לדוגמה)  נקם לבין  עשה נקמה; או בין נלחם לבין  עשה מלחמה? לשאלה הזאת אני מציע את התשובה הבאה.

כאשר אומרים  נלחם (או  לחם), העניין שעליו מדובר הוא פעולת הלחימה. לדוגמה: כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיה וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם (דברים כ י). וכאשר אומרים  עשה מלחמה, העניין שמדובר עליו הוא המלחמה. מלחמה היא יותר מפעולת הלחימה עצמה. היא עניין שנוגע לא רק ללוחמים אלא גם לציבור כולו; לא רק לשדה הקרב אלא גם לעורף. לחימה יכולה להתחיל בבוקר ולהסתיים בערב, אבל מלחמה היא מצב עמוק וארוך יותר. לדוגמה: יָמִים רַבִּים עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה מִלְחָמָה (יהושע יא יח). ועוד דוגמה: וּבָנִיתָ מָצוֹר עַל הָעִיר אֲשֶׁר הִיא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָהּ (דברים כ כ). בדומה לכך, כאשר אומרים  לנקום, הכוונה היא לנקמה מסוימת ספציפית. לדוגמה: וַיִּקְרָא שִׁמְשׁוֹן אֶל ה' וַיֹּאמַר: אֲדֹנָי ה' זָכְרֵנִי נָא וְחַזְּקֵנִי נָא אַךְ הַפַּעַם הַזֶּה הָאֱלֹהִים, וְאִנָּקְמָה נְקַם אַחַת מִשְּׁתֵי עֵינַי מִפְּלִשְׁתִּים (שופטים טז כח). לעומת זאת כאשר אומרים  עשה נקמה מתכוונים לדבר רחב וכבד יותר. לדוגמה: לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם, תּוֹכֵחוֹת בַּלְאֻמִּים (תהילים קמט ז).

ובאופן כללי: ביטוי שכולל את הפועל  עָשָׂה יחד עם שם פעולה (או שם שגזור מפועל) מייצג פעולה מתמשכת ורחבה יותר מאשר פעולה שמיוצגת על ידי פועל בלבד. מבחינה זו יש אולי אנאלוגיה בין הצורה  עָשָׂה X לבין בניינים בשפות לועזיות שבאים לאפיין את משך הפעולה, קביעותה וכדומה.

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s