כאשר ברל כצנלסון הקים ב-1925 את עיתון פועלי ארץ ישראל הוא הלך אצל חיים נחמן ביאליק כדי להתייעץ אתו בדבר השם שיינתן לעיתון. ביאליק לא המליץ על "הדואר", או על "חדשות אחרונות" או על "זמנים חדשים" – שמות מקובלים לעיתונים באותה עת. הוא המליץ על "דבר". ברל קיבל את הצעתו של ביאליק והעיתון נקרא "דבר – עיתון פועלי ארץ ישראל". כידוע, כעשרים שנים קודם לכן ביאליק כתב שיר שנקרא "דבר". שיר מר וזועם. הדבר בשיר הזה הוא דברו של הנביא (כלומר המשורר). בכותבו את "דבר" ביאליק בוודאי נסמך על דבריו של ירמיהו הנביא: כִּי לֹא תֹאבַד תּוֹרָה מִכֹּהֵן וְעֵצָה מֵחָכָם וְדָבָר מִנָּבִיא (יח יח).
כבר במקרא יש למילה דבר שתי משמעויות עיקריות (על פי מילון העברית המקראית של מ.צ. קדרי).. האחת היא: דיבור, מה שאומרים; לדוגמה: לֹא תָרִיעוּ וְלֹא תַשְׁמִיעוּ אֶת קוֹלְכֶם וְלֹא יֵצֵא מִפִּיכֶם דָּבָר (יהושע ו י). ועוד דוגמה: אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל (דברים א א). המשמעות השנייה היא עניין, חפץ, אירוע; לדוגמה: מַהֵר הִמָּלֵט שָׁמָּה, כִּי לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת דָּבָר עַד בֹּאֲךָ שָׁמָּה (בראשית יט כב). ועוד: לֹא הָיָה דָבָר אֲשֶׁר לֹא הֶרְאָם חִזְקִיָּהוּ (מלכים ב' כ יג).
לא בכל שפה שתי המשמעויות האלה דרות באותה מילה. למשל בשפה האנגלית דבר במשמעותת הראשונה הוא word או message; ובמשמעות השנייה – thing או matter. עם זאת נראה שבין שתי המשמעויות האלה, גם אם הן שונות זו מזו, יש קשר אמיץ. והרי כבר בפסוק השלישי של המקרא כתוב: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר (בראשית א ג) – הדיבור יצר את המציאות. ובתהילים כתוב: בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם. (לג ו). אבל לא רק האל. גם בני אדם עושים דברים באמצעות דיבור; לדוגמה: כאשר איש אחד מציע לאיש שני הצעת מכר והאיש השני אומר "אני מסכים להצעתך", שניהם עשו דבר באמצעות דיבור – הם עשו עסקה.
שנים רבות היו הוריי מנויים על "דבר" וקראו בו בכל יום, ומתוך כך גם אני קראתי בו לפעמים. ומעולם לא שמתי לב לכפל המשמעות של המילה דבר, ובוודאי לא לקשר בין המשמעויות האלה. אני מניח שכמוני היו רבים אחרים. אבל ברור שביאליק השתמש בכפל הזה בשיר 'דבר', וברור שהוא הציע לברל כצנלסון את השם 'דבר' בגלל הכפל הזה. וברל קיבל את ההצעה בגלל שתי המשמעויות והקשר שביניהן. שהרי שאיפתו של עיתון, בוודאי של עיתון אידיאולוגי, היא לא רק לומר דברים אלא גם לחולל דברים.
כמה שנים לפני שברל כצנלסון נתן לעיתון שהוא הקים את השם 'דבר', הפילוסוף הווינאי לודוויג ויטגנשטיין אמר את הדברים הבאים: "גבולות שפתי משמעם גבולות עולמי" (מאמר לוגי פילוסופי סעיף 5.6) .ובמילים אחרות: מה שאינו דבר מדובר (כלומר דבר בהוראתו הראשונה) אינו דבר בעולמי (כלומר דבר בהוראתו השנייה).
בְּעִבְרִית 