לימון וצלחת

Still Life with a Cut Lemon on a Pewter Plate, books, and Irises
Elizabeth Floyd, Still-life

הפזמון לימון וצלחת מוכר. את התמליל כתב נתן אלתרמן ב-1946; את הלחן חיבר משה וילנסקי, כנראה עוד לפני 1946 (למילים אחרות); מתיתיהו רוזין ואירנה רוזינסקה שרו אותו לראשונה, בתיאטרון לי-לה-לו. לכאורה התמליל הוא פטפוט פלרטטני של בחור עם בחורה. אבל מתוך הידיעה מי היה אלתרמן צריך להאמין שבכל זאת יש בו משהו מעבר לסתם פטפוט. ואכן סימנים שונים הפזורים בפזמון מעידים, על פי דעתי הענייה, שהעניין העיקרי בפזמון הזה הוא הלשון העברית ויחסיו של המשורר אתה. הנה כמה סימנים כאלה.

הפזמון נפתח בהצגת הבחור והבחורה אחד בפני השנייה: "ובכן אציגה את עצמי, אדון צלחת. // סליחה, צלחת מי? צלחת ואדון. // ושם הגברת, אקווה שהיא סולחת… // קוראים לי מֵי, איזה מים? מי לימון".

שימו לב להיפוך המינים שמבצע אלתרמן: צלחת (הכלי), שהיא (בלשון) ממין נקבה, היא שמו של הבחור; ולימון (הפרי), שהוא ממין זכר, הוא שם הבחורה. ואולי המשורר מלגלג כאן על עיקרון יסוד של הלשון העברית שלפיו כל עצם הוא או ממין זכר או ממין נקבה, ואין מין סתמי.

עניין שני הוא המילים הלועזיות המשובצות בפזמון בלי שנראה צורך אמתי בהן; כאילו המשורר מגחך למראה המנהג להתהדר במילים לועזיות אם צריך או לא צריך. כמו למשל בשורה הבאה: "את אש בנגלית או פאטאלית או דמונית …" . גם השם מֵי מרמז על הלועזיות בלשון (May).

עניין נוסף הוא הערבוב של שפה מליצית עם שפה 'נמוכה' ואפילו שגויה. למשל, לימון אומרת: "את הגברים כולם יכולתי לשגע // כי משגעת כף ידי הענוגה." וצלחת אומר: "אפשר לחיות שנים באופן אידיוטי // בלי אוונטורה ורומנטיקה כזאת'י." [כזאתי!].

עכשיו אפשר לצעוד צעד נוסף ולהעלות את השערה הבאה: הפזמון הזה הוא מטפורה. הבחור מייצג את המשורר והבחורה את הלשון העברית; והמשורר מחזר אחרי הלשון. והרי כמה ציטוטים שתומכים, לדעתי, בפרשנות הזאת.

* צלחת אומר: "לולא נפגשנו לא היינו פה ביחד". המשפט הזה הוא לכאורה טאוטולוגיה, אבל אם מנסחים אותו אחרת הוא מקבל משמעות, למשל: "אחרי שנפגשנו, אנחנו ביחד" – המשורר והלשון העברית.

– צלחת (שהיא המשורר) אומרת ללימון (שהוא הלשון העברית): "אולי נלכה לטייל מעט ביחד". כלומר נלך ביחד, נעשה דברים ביחד. ההצעה הזאת חוזרת שלוש פעמים בפזמון – סימן לחשיבותה.

– המשורר אומר: "הו מי לימון, אל תתייחסי אלי בפחד". הלשון מפחדת לכאורה מדובריה החדשים והמחדשים.
–  המשורר שואל את הלשון: "אמרי לי מה את? את חידה?" הוא משתמש במילה  חידה, שיש להה משמעות של צופן או של תעלומה. ודווקא הלשון מורידה אותו אל המציאות ועונה: "אני חידון". חידון – מילה בת ימינו, לעומת  חידה שהיא מילה מקראית.

–  המשורר אומר: "את על ידי כעט מונחת". כלומר אני הולך לכתוב בך. והלשון עונה: "אני מונחת על הצלחת". כלומר, אני על צלחתך, אכול ממני.

– צלחת אומר: "כי בלעדי את לימון ללא צלחת!" ולימון עונה: "ובלעדי אתה צלחת בלי לימון!" וזוהי למעשה מטפורה נוספת: הכותב הוא צלחת, כלומר הכלי שבאמצעותו מוגש האוכל , שהוא הדברים הכתובים. והקורא אוכל את האוכל מהצלחת. בחור-צלחת-משורר; בחורה-לימון-לשון.

להלן מלוא התמליל:

ובכן אציגה את עצמי, אדון צלחת.
סליחה, צלחת מי? צלחת ואדון.
ושם הגברת, אקווה שהיא סולחת…
קוראים לי מֵי , איזה מים? מי לימון…

הגברת מי, הגברת מי, אדון צלחת.
קראי לי סתם צלחת. בשבילי מספיק.
לולא נפגשנו לא היינו פה ביחד.
האם זה לא מצחיק? זה באמת מצחיק.

הוי מי לימון מדוע זה את כה לימונית?
זה לא נכון אני צוחקת כל היום.
את אש בנגלית או פאטאלית או דמונית,
אמרי לי מה את? את חידה? אני חידון.

סלחי לי מי, ליבי הנה!
אני לוקחת אותו צלחת.
סלחי לי מי, יפה כל כך את!
אני סולחת לך צלחת.
אפשר לחיות שנים באופן אידיוטי
בלי אוונטורה ורומנטיקה כזאת'י.
לימון, לימון, מה יש צלחת?
אולי נלכה לטייל מעט ביחד.

את הגברים כולם יכולתי לשגע,
כי משגעת כף ידי הענוגה,
אבל בך אני רואה זה לא נוגע.
זה לא נוגע כי אני כבר משוגע.
ממי, ממי אתה כבר משוגע, ענני!
ממך, ממך, ממי? ממי? ממי לימון.
ממי לימון, אדון צלחת, זה ממני!
נכון מאוד, אלפי תודה, אלפי פרדון.

הו מי לימון, אל תתייחסי אלי בפחד.
אני פוחדת? איזה דיבורים של שוק.
משום דבר שבעולם, אדון צלחת,
עוד לא נבהלתי מימי, הביטי, גוק!

סלחי לי מי, סלחי לימון,
אני סולחת לך, צלחת.
את על ידי כעט מונחת.
אני מונחת על הצלחת.
אפשר לחיות שנים באופן אידיוטי
ללא שיחה אינטליגנטית שכזאת'י.
לימון, לימון, מה יש צלחת?
אולי נלך לרקוד מעט עכשיו ביחד.

אתמול ראיתי את הג'ירפים, איזה גובה!
אחד מהם הביט בי ככה כמו תם
והשני כמעט אכל לי את הכובע.
הכל פוליטיקה אנגלית, ימח שמם!

הוי מי לימון, מן הפוליטיקה אין נחת.
אבל ממך, צלחת, נחת יש, הוי פליז,
בלי מחמאות, אתה צלחת כה מוצלחת.
אני צלחת, מי לימון, ואת סרויז.
הוי מי לימון, כמטאור את לי זורחת!
חיי ריקים ומחכים לך כארמון.
כי בלעדי את לימון ללא צלחת!
ובלעדי אתה צלחת בלי לימון!

סלחי לי מי, ליבי הנה!
אני לוקחת אותו צלחת.
סלחי לי מי, יפה כל כך את!
אני סולחת לך צלחת.
אפשר לחיות שנים באופן אידיוטי
עד שלימון פוגש צלחת ש כזאת'י.
לימון, לימון, מה יש צלחת?
אולי נלכה לטייל מעט ביחד.

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “לימון וצלחת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s