פחדן, קמצן וקשקשן נפגשו

פחדן, קמצן וקשקשן – שלוש המילים האלה נמנות על קבוצה של מילים שמאופיינות על ידי שלושה מאפיינים עיקריים. מאפיין אחד הוא צורתן: שתי הברות סגורות שבאות בתנועת אָ; ההברה השנייה סגורה על ידי נו"ן סופית שאינה שורשית. אפשר לקרוא לצורה הזאת צורת  "פחדן". מאפיין שני הוא אופן היווצרותן: הן גזורות מפעלים בבניין פָּעַל, פִּעֵל או צִלצֵל. מאפיין שלישי הוא תפקידן: הן משמשות כתארים שמוקנים בדרך כלל לבני אדם (אם כי הם עשויים לתאר גם בעל חיים או אפילו עצם דומם, למשל "החורף האחרון היה קמצן בגשמים"). התואר מצביע על כך שהפעולה שממנה הוא גזור נעשית (על ידי בעל התואר) באופן מתמשך או אף קבוע, עד שהיא (הפעולה) מתקבעת כתכונה או כעיסוק קבוע של בעל התואר; ואכן לפעמים התואר הופך להיות שם עיסוק, למשל  רקדן,  עסקן או קניָן. [יש לשים לב שלא כל מילה מהצורה "פחדן" שייכת לקבוצה שלנו (שאפשר לקרוא לה "קבוצת תארי פחדן"); למשל המילים  רפתן או  חשמן אינן גזורות מפעלים ולכן אינן שייכות]. תארים אחרים בקבוצה הזאת הם למשל  אכלןדברן, חששן, נקמן, צנחן, גרגרן. ויש עוד הרבה.

caricatures-parisiennes-1810s
.Caricature Parisiennes, 1810's

הסתכלות במילות הקבוצה מגלה דבר מעניין: רובם הגדול של התארים הם לא חיוביים. הם מדביקים לנושא אותם תווית לא נעימה, לפעמים ממש שלילית. למשל:  טרחן, צעקן, כעסן, שמרן, קמצן. (אם כי יש בקבוצת פחדן גם תארים נייטרליים או אף חיוביים, למשל  למדן, סבלן, שתקן. במקרים רבים, אולי ברוב המקרים, לא הפעולה עצמה היא שגורמת לתואר להיות שלילי, אלא תדירותה; ביצועה עוד ועוד פעמים; יותר מדי פעמים. לדוגמה: אמירה כמו "הוא טרח הרבה בעניין הזה" מייצגת בדרך כלל הערכה חיובית (או לפחות נייטרלית) לטרחתו של אותו אדם; אבל אם אומרים על אדם שהוא טרחן – זאת בוודאי אמירה לא חיובית. ואם אדם חושש מעניין כלשהו  – זה כשלעצמו לא דבר רע (הוא זהיר, לא פזיז); אבל  חששן – כלומר אדם שמרבה לחשוש – הוא תואר לא מחמיא.

על העניין הזה הרמב"ם אומר את הדברים הבאים (משנה תורה, ספר המדע, הלכות דעות, פרק א', ד'): "הדרך הישרה היא מידה בינונית שבכל דעה ודעה מכל דעות שיש לאדם, והיא הדעה שהיא רחוקה משני הקצוות ריחוק שווה, ואינה קרובה לא לזו ולא לזו. ולפיכך ציוו חכמים הראשונים שיהא אדם שם דעותיו תמיד, ומשער אותן ומכוון אותן בדרך האמצעית, כדי שיהא שלם".

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “פחדן, קמצן וקשקשן נפגשו

  1. דומני שאלה גם תכונות שמאפינות את תדמיתו של האדם ברבים. יוצא מכך שהשימוש לגנאי משתמש באופי הזה שהמשקל והנון מקנות למילה ומכוון להוות דימוי או אולי מטאפורה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s