פרודוקטיביות, יעילות (efficiency), אפקטיביות – שלוש המילים האלה מייצגות שלושה סוגים שונים של הערכת פעולות (הערכה במובן של evaluation); ויש מקום לעמוד על ההבדלים ביניהם, כמו גם על ההקשרים החברתיים של כל אחד מהם.
פרודוקטיביות. במאה הקודמת, לפחות עד מחציתה, המושגים "עבודה פרודוקטיבית" ו"פרודוקטיביות" רווחו בשיח החברתי-כלכלי הארץ-ישראלי.
המושג "עבודה פרודוקטיבית" (או "עבודה יצרנית") ייצג עבודה שמשתתפת באופן ישיר בתהליך הייצור של תוצרים מוחשיים כלשהם. עבודת שירותים, עיסוק בתיווך, מקצועות חופשיים, עשייה אינטלקטואלית, יצירה אומנותית – כל אלה לא נחשבו עבודה פרודוקטיבית. רק עבודה 'ממשית', בדרך כלל פיזית, כמו בחקלאות, בתעשייה, או בבניין, הייתה עבודה פרודוקטיבית. ו"פרודוקטיביות" – גבוהה או נמוכה – הייתה המידה שבה עבודה מסוימת או עיסוקים מסוימים היו פרודוקטיביים.
השימוש במושג "עבודה פרודוקטיבית" כפי שמושג זה מוגדר למעלה היה קשור בימים ההם למחשבה הציונית-סוציאליסטית (למשל זו של בר בורוכוב, 1881 – 1917) שלפיה אצל היהודים בגולה יש "פירמידה הפוכה" – בסיס צר של עבודה פרודוקטיבית ומעליו קומות רחבות של עבודה לא יצרנית. גם בקיבוצים רווח המושג הזה. עבודה בפלחה או ברפת כונתה "פרודוקטיבית" (או "מכניסה"), ועבודה במטבח או בבתי הילדים תויגה כ"לא פרודוקטיבית". והתנהלות כלכלית נכונה חייבה יחס 'נכון' בין סך העבודה הפרודוקטיבית לסך העבודה הלא פרודוקטיבית. ובאופן כללי, פרודוקטיביות נחשבה כערך יסוד, כבסיס לחברה יצרנית לא טפילית, כאנטיתזה לחיי הגולה, כתנאי לגאולת העם והאדם היהודיים.
החתירה ליעילות אמנם נחשבת כחיובית, בפרט בסביבה תעשייתית-תחרותית, אבל לפעמים היא נתפסת כשאיפה 'טכנוקרטית' שאינה מתחשבת בערכים ("פיטורי ייעול"), ואפילו נקשרת לניצול ולדורסנות. כמו אלו שהיו קיימים במאה ה-19 או עדיין קיימים במפעלי תעשייה במזרח אסיה, וכמו אלו שתוארו בספרים ובסרטים שונים. למשל בספר "הג'ונגל" של אפטון סינקלר, המספר על משחטות חזירים בשיקגו בסוף המאה ה-19; או בסרט "זמנים מודרניים" של צ'רלי צ'פלין.
אפקטיביות. אפקטיביות נמדדת על פי היחס שבין התוצאות המושגות בפועל לבין התוצאות המיוחלות. למשל, אם חוקים מסוימים חוּקקו כדי להפחית את מספר תאונות הדרכים אבל בפועל הם לא גרמו לצמצום התאונות, אזי אומרים שהם לא אפקטיביים. כפי שמובן מתוך ההגדרות, יעילות ו אפקטיביות הן שני מושגים נבדלים, ואפשר להמחיש את ההבדל ביניהן על ידי הדוגמה הבאה: פעולת פרסום מסוימת הייתה יעילה מאוד – שהיא הגיעה להרבה אנשים תוך עלות נמוכה יחסית; אבל היא הייתה לא אפקטיבית מפני המסר שלה לא השפיע על האנשים כפי שהמפרסמים ציפו שישפיע.
בְּעִבְרִית 