קליטה ואזרוח של מילים לועזיות

מהגרים ממתינים בתור לעלות על מעבורת לניו יורק, סביבות 1900.

לאורך שנות חייה הרבות הלשון העברית קלטה לתוכה מילים רבות משפות אחרות. בזמנים קודמים היא קלטה מארמית, מיוונית, מערבית ומעוד שפות שחלקן כבר לא חיות; בזמננו היא קולטת בעיקר מאנגלית – שהיא השפה הבינלאומית למדע, טכנולוגיה. תקשורת ותרבות – אבל גם משפות אחרות כמו ערבית, רוסית.

מהם התנאים המאפשרים למילה שמקורה לועזי להתאזרח בלשון העברית, כך שאין צורך להחליפה במילה משורש עברי? אני מזהה חמישה תנאים כאלה ומיד אפרטם. התנאי הראשון שבהם הכרחי. האחרים אינם הכרחיים, אבל נראה שכדי שהמילה המדוברת תחשב כעברית לפחות אחד מהם צריך להתמלא (בנוסף לתנאי ההכרחי). ואלה התנאים:

1. תנאי הכרחי: לא קיימת מילה עברית שוות משמעות. מילה ממקור לועזי לא יכולה להיחשב כמילה בלשון העברית אם קיימת מילה עברית כלשהי שוות משמעות לאותה מילה לועזית. למשל המילה פרטנזיה לא יכולה להיחשב כמילה עברית מפני שבעברית קיימת המילה יומרה. ואכן, הדרך להוציא מילה לועזית מן מהדיבור העברי היא למצוא או להמציא מילה עברית שוות משמעות. עם זאת, פעמים רבות מילים שהומצאו כדי להחליף מילים לועזיות לא הצליחו להשתרש, והמילה הלועזית נשארה ואף התקבעה כמילה לגיטימית בעברית. כמו  שח-רחוק שנועדה להחליף את המילה  טלפון והדבר לא צלח.
2. מילה בינלאומית. מילה בינלאומית לענייננו כאן היא מילה שאומצה על ידי שפות רבות, אולי רוב השפות. כאלה הן למשל מילים רבות מתחומי המדע, הטכנולוגיה, או התרבות, ובפרט מילים שנוצרו במאות השנים האחרונות. לדוגמה: גיאולוגיה; אלומיניום (שפטריוטים של הלשון העברית ניסו, ללא הצלחה, להחליף אותה ב חמרן); סוציאליזם; פרלמנט; טורנדו;  סימפוניה;  ויטמין; ועוד אלפי מילים כאלה.
3. זמן תושבוּת. מילה שמקורה בשפה זרה אבל דוברי עברית רבים משתמשים בה במשך זמן מספיק ממושך, זרותה מתעמעמת או אף נשכחת והיא מקבלת אזרחות עברית. כך קרה בוודאי בעבר למילים כמו חתול (מארמית), דרדק (ארמית), דוגמה (יוונית), פרוזדור (יוונית) ועוד הרבה מילים שהתאזרחו בלשון העברית עוד בתקופת התלמודים. דברים כאלה קורים גם בימינו; לדוגמה: טחינה (ערבית), בלגן (רוסית), קוניאק (צרפתית), פקיר (ערבית או הודית), ואדי, חמסין, מוזיקה, מנדט, אוטובוס, בירה. יש הרבה מילים כאלה עד שלפעמים נראה כאילו אנחנו נמצאים בנמל תעופה בינלאומי.
4. גיור כהלכה. מילים לועזיות רבות התקבלו לשפה העברית לאחר שעברו 'גיור'; כלומר קיבלו על עצמן הלכות שמקובלות בלשון העברית. גיור כזה עשוי להתרחש בכמה מישורים. מישור אחד הוא עיצורים. עיצורים שלא קיימים בעברית מוחלפים בעיצורים שכן קיימים. למשל television נעשתה טלוויזיה; March נעשה  מרץ,  Washington  נעשתה  וושינגטון. מישור שני הוא הצורה. פעמים רבות מילה לועזית, כדי להיכנס ללשון העברית, משנה את צורתה לצורה שמקובלות בעברית. כך למשל רוב שמות המדעים קיבלו בעברית את הסיומות  יָה, או  קָה (כמו  פסיכולוגיה, מתמטיקה), שמחקות סיומות עבריות מובהקות כמו מטריה, פטריה, מזרקה, מועקה. מישור שלישי הוא מגדרי. מכיוון שבעברית כל שם עצם חייב להיות או זכרי או נקבי, גם כל שם עצם לועזי שמשתמשים בו בלשון העברית מקבל באופן אוטומטי מין זכר או מין נקבה. הקביעה – זכר או נקבה – נעשית בדרך כלל על פי כללי השפה העברית בעניין זה, ולא נפרט אותם כאן.
5. נגזרות. סימן מובהק להתאזרחות של מילה בלשון העברית הוא היווצרות של נגזרות במתכונות עבריות מאותה מילה. למשל לשון רבים: כמעט כל שם עצם בעברית בא גם בלשון רבים, וכך גם שמות עצם לועזיים הנקלטים בעברית מקבלים על עצמם את צורת הרבים המקובלת בעברית. כמו אקלימים, טלוויזיות, פיתות, ויטמינים. נגזרות אחרות הן פעלים. לא כל שם עצם מצמיח פעלים, אבל שמות עצם לועזיים שמצמיחים פעלים על פי בניינים עבריים מעידים על היקלטותם בלשון. למשל: לקטלג, לטלפן, לבַלְגֶן. צורות אחרות המעידות על היקלטות הן סמיכויות וצירופים. למשל: פילוסופיית חיים, קפיטליזם חזירי, גֶנום האדם, עיצוב גרפי.