שבחי העמימות

הלשון מבקשת לדייק. למצוא את המילים הנכונות; לתאר בדיוק את האובייקטים והסיטואציות שבמציאות; לייצג נאמנה את רעיונותיו של הדובר. האם לא כך? ובכן, לא תמיד. לפעמים אי דיוק, עמעום פרטים, ריבוי משמעויות, ביטויים סתומים, השאלות מתחומים זרים – לפעמים דווקא אלה מיטיבים לשרת את הלשון ואת הדובר. הנה כמה דוגמאות.

נסתכל על ההיגד הבא: "הירושלמים סובלים לעיתים קרובות בגלל אירועים רשמיים שמפריעים לחיים הסדירים שלהם". ההיגד עצמו ברור, אבל כאשר בוחנים אותו בקפידה מתברר שכמעט כל המרכיבים שלו עמומים – משמעותם אינה חדה. "הירושלמים" – למי בדיוק הכוונה כאן? לכל אלה שכתובתם במרשם האוכלוסין היא בירושלים?  האם זה כולל את תושבי מזרח ירושלים? וגם סטודנטים שנמצאים בעיר רק יומיים או שלושה בשבוע?  "לעיתים קרובות" – פעם בחודש? פעם בשבוע?  "מפריעים לחיים הסדירים שלהם" – משתקים את הלימודים בבתי הספר? את חיי הכלכלה והמסחר? את התנועה במרכז העיר? אכן יש בהיגד הזה עמימות, אבל אם הדובר היה מדייק ומפרט היינו מקבלים, ללא כל צורך, משפט ארוך, מסורבל ומגוחך. העמימות מאפשרת כאן קיצור, יעילות ופשטות.

the-lovers-1928(1).jpg!Large
.The Lovers, Rene Magritte

בשיר "פגישה לאין קץ" של נתן אלתרמן מופיעה השורה "ברחובות ברזל ריקים וארוכים". המשמעות של השורה הזאת סתומה ואפילו מופרכת לכאורה. למשל, מהם בדיוק "רחובות ברזל"? ברור שהעמימות הזאת מכוונת. לא מסר בהיר מועבר כאן אלא תחושה עמומה של קשיות, חומרה, בדידות. ידועה האמרה "מיטב השיר כזבו" –  אי הדיוק יוצר פואטיקה.

אברהם מבקש לקנות מעפרון החתי את מערת המכפלה כדי לקבור בה את שרה. והוא מבקש מעפרון לנקוב את מחירה. עפרון מסרב (לכאורה) לקבל כסף מאברהם ומציע את המערה ללא תשלום; וכך הוא אומר לאברהם: אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי, אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִוא; וְאֶת מֵתְךָ קְבֹר (בראשית כג טו). דברי עפרון עמומים – האם הוא אכן מסרב לקבל תשלום עבור המערה, או שהוא למעשה נוקב במחירה? עמימות כמרכיב של משא ומתן.

לאחר תום הפגישה בין שני המנהיגים נמסרה לתקשורת ההודעה הבאה: "בפגישה שררה אווירה חיובית. הוחלפו דעות בקשר לעניינים שונים שנוגעים לשתי המדינות; וסוכם לקיים קשרים גם בעתיד". מה אנחנו לומדים מהדברים האלה? ממש כלום; עמימות טוטאלית. כל אחד יכול להבין מתוך הדברים האלה מה שהוא רוצה. עמימות בשירות הדיפלומטיה.

בסיור קצר במדורי ספורט מצאתי את הכותרות הבאות: "את הריצה הזאת אי אפשר להפסיק"; "לחזור למילנו בסטייל"; "המספריים של אשדוד עדיין במגירה"; "בני הרצליה לא מוותרת על מותחן אחרון". הכותרות האלה עמומות במכוון. העמימות כאן באה לייצר סקרנות ולשעשע. עמימות למען הבידור.

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “שבחי העמימות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s