צדק צדק תרדף

יש בלשון מתכונת – אני קורא לה כאן הכפלת מילה – שלפיה מילה חוזרת על עצמה ברצף, עם או בלי אותיות יחס או ו' החיבור. לדוגמה: "צדק צדק תרדוף"; "בכל דור ודור"; "יש לי יום יום חג"; "גבר גבר". כפי שרואים בדוגמאות, המתכונת הזאת נמצאת כבר במקרא, אבל גם בלשון זמננו. הבה נבחן תחילה את הופעתה המקראית, ואחר כך נגיע לזמננו.

ככלל, אפשר להבחין בין שני סוגים של הכפלות מילים במקרא (ואולי בכלל). הסוג הראשון, שמופעיו שכיחים למדי, הוא הכפלות שבאות להרחיב או להכליל דבר מסוים; לכאלה אפשר לקרוא הכפלת רוחב. לדוגמה: וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה, מְדִינָה וּמְדִינָה, וְעִיר וָעִיר (אסתר ט כח). משמעויותיהן של ההכפלות האלה הן "בכל הדורות", "בכל המשפחות", וכן הלאה.

סוג שני של הכפלות מילה, שהוא עיקר ענייננו בעיון הזה, הוא הכפלות שבאות ללא ו' החיבור, ותפקידן העיקרי הוא מתן יתר תוקף למילה המוכפלת. ואפשר לקרוא להן הכפלת תוקף. לדוגמה: צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ (דברים טז כ). שלא כמו בהכפלות רוחב, נסיבות השימוש בהכפלות תוקף אינן ברורות מאליהן (ולדעתי זה מה שעושה אותן למעניינות יותר). אפשר לומר שהכפלות תוקף הן מין "אמצעי סגנוני", אבל זוהי אמירה כללית מדי; ומתבקש לברר מהם המאפיינים המשותפים להכפלות האלה. על סמך הכפלות התוקף המקראיות שמצאנו (שיובאו בסוף העיון) אפשר להבחין בארבעה מאפיינים משותפים.

א. ככלל, הכפלות תוקף הן לא ביטויים שגורים בלשון – רובן מופיעות במקרא רק פעם אחת.

ב. ההכפלה מדגישה ומעצימה את המילה המוכפלת. היא עושה אותה למילה החשובה ביותר בהיגד.

ג. כל הכפלות התוקף שמצאנו כלולות בדיבור ישיר, כלומר בדברים הנאמרים על ידי איש מסוים אל איש אחר או אל קבוצת אנשים; וההכפלה היא מין מתכונת של דיבור, מין אמצעי רטורי.

ד. כמעט כל (ואולי אפילו כל) האמירות שכוללות הכפלת תוקף נאמרות  בסיטואציות דרמטיות ומתוך התרגשות: דבורה שרה את שיר הניצחון ("עורי עורי דבורה"); שמעי מקלל את דוד ("צא צא איש הדמים"); דוד מקונן על מות אבשלום ("אבשלום בני בני"); וכך יתר ההכפלות.

כאמור הכפלות מילה קיימות גם בלשון זמננו, לדוגמה:  "יותר ויותר"; "מהר מהר"; "גבוה גבוה"; "חזק חזק". נראה שהתופעה הזאת שכיחה בימינו בעיקר אצל תארים; ואולי כל תואר – תואר השם או תואר הפועל – ניתן להכפלה. להכפלות מילה יש כנראה פוטנציאל פואטי, ואכן כמה וכמה כותבי שירים השתמשו בהכפלות כאלה. הנה כמה דוגמאות, כולן משירים ליריים ואפילו עצובים.

"עמוק עמוק העצב בעיניים / עמוק עמוק היין במרתף". מתוך השיר "שלכת"; המילים של יעקב אורלנד, הלחן של מרדכי זעירא.

"לילה לילה הרוח נושבת / לילה לילה הומה הצמרת / לילה לילה כוכב מזמר / נומי נומי כבי את הנר". המילים של נתן אלתרמן והלחן של מרדכי זעירא.

"את מתקרבת אלי לאט לאט / בין לחישה למבט לאט לאט / את מגלה מי אני לאט לאט / את מגלה לי מי את לאט לאט". מתוך השיר "לאט לאט", מילים ולחן של שלום חנוך.

"רחוק רחוק בראש ההר / הנשר הגדול שוכן לו / עמוק עמוק בתוך ההר / הדוב הענקי ישן לו". מתוך "רחוק רחוק"; מילים ומנגינה של חוה אלברשטיין.

יש בוודאי עוד ועוד שירים כאלה.

Rene Magritte, Decalcomania

 

להלן הכפלות התוקף המקראיות שמצאתי. ובוודאי יש עוד כאלה שלא מצאתי.

וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל-הָאָרֶץ (בראשית ז יט)

וְאֶתְּנָה בְרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וְאַרְבֶּה אוֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד (בראשית יז ב).

וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ ה' מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אַבְרָהָם (בראשית כב יא)

וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל יַעֲקֹב: הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה (בראשית כה, ל).

וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד (בראשית ל מג).

וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי (בראשית מו ב).

מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ, עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה וְנָחַלְתָּ אֶת הָאָרֶץ (שמות כג ל).

וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן (שמות לד ו).

צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ (דברים טז, כ).

הַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּךָ יַעֲלֶה עָלֶיךָ מַעְלָה מָּעְלָה; וְאַתָּה תֵרֵד מַטָּה מָּטָּה (דברים כח מג).

עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה עוּרִי עוּרִי דַּבְּרִי שִׁיר (שופטים ה, יב).

אָז הָלְמוּ עִקְּבֵי סוּס מִדַּהֲרוֹת דַּהֲרוֹת אַבִּירָיו (שופטים ה כב).

אַל תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְבֹהָה (שמואל א' ב ג).

וַיִּזְעַק הַמֶּלֶךְ קוֹל גָּדוֹל: בְּנִי אַבְשָׁלוֹם, אַבְשָׁלוֹם בְּנִי בְנִי. (שמואל ב' יט ה).

וַיֹּאמֶר לוֹ [יונדב לאמנון בן דוד] מַדּוּעַ אַתָּה כָּכָה דַּל בֶּן הַמֶּלֶךְ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, הֲלוֹא תַּגִּיד לִי (שמואל ב' יג ג-ד).

וְכֹה אָמַר שִׁמְעִי בְּקַלְלוֹ [את דוד]: צֵא צֵא אִישׁ הַדָּמִים וְאִישׁ הַבְּלִיָּעַל (שמואל ב' טז ז).

וַיִּקְרָא עַל הַמִּזְבֵּחַ בִּדְבַר ה' וַיֹּאמֶר מִזְבֵּחַ מִזְבֵּחַ (מלכים א יג ב).

וֶאֱלִישָׁע רֹאֶה וְהוּא מְצַעֵק: אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו (מלכים ב' ב יב).

וַיֹּאמֶר אֶל אָבִיו רֹאשִׁי רֹאשִׁי (מלכים ב' ד יט).

וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת (ישעיהו ו ג)

נָפְלָה נָפְלָה בָּבֶל (ישעיהו כא ט),

יֵצֶר סָמוּךְ תִּצֹּר שָׁלוֹם שָׁלוֹם (ישעיהו כו ג)ַ.

יַשְׁפִּילֶנָּה יַשְׁפִּילָהּ עַד אֶרֶץ (ישעיהו כו ה).

אֶבֶן בֹּחַן פִּנַּת יִקְרַת, מוּסָד מוּסָּד (ישעיהו כח ט ז)

מִדֵּי עָבְרוֹ יִקַּח אֶתְכֶם, כִּי בַבֹּקֶר בַּבֹּקֶר יַעֲבֹר בַּיּוֹם וּבַלָּיְלָה (ישעיהו כח יט).

הוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל, (ישעיהו כט א).

חַי חַי הוּא יוֹדֶךָ, כָּמוֹנִי הַיּוֹם (ישעיהו לח יט)

נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם (ישעיהו מ א).

אָנֹכִי אָנֹכִי ה' וְאֵין מִבַּלְעָדַי מוֹשִׁיע (ישעיהו מג יא)ַ

לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה (ישעיהו מח יא)

אֲנִי אֲנִי דִּבַּרְתִּי, אַף-קְרָאתִיו (ישעיהו מח טו)

יָעִיר בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר (ישעיהו נ ד).

עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי-עֹז (ישעיהו נא ט)

הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי, קוּמִי יְרוּשָׁלִַם (ישעיהו נא יז).

סוּרוּ סוּרוּ צְאוּ מִשָּׁם (ישעיהו נב יא).

בְּחַלְּקֵי-נַחַל חֶלְקֵךְ הֵם הֵם גּוֹרָלֵךְ (ישעיהו נז ו)

וְאָמַר סֹלּוּ-סֹלּוּ, פַּנּוּ-דָרֶךְ (ישעיהו נז יד).

בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב (ישעיהו נז יט).

עִבְרוּ עִבְרוּ בַּשְּׁעָרִים פַּנּוּ דֶּרֶךְ הָעָם (ישעיהו סב י).

סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה סַקְּלוּ מֵאֶבֶן (ישעיהו סב י).

אָמַרְתִּי הִנֵּנִי הִנֵּנִי (ישעיהו סה א).

וַיְרַפְּאוּ אֶת שֶׁבֶר עַמִּי עַל נְקַלָּה לֵאמֹר: שָׁלוֹם שָׁלוֹם וְאֵין שָׁלוֹם (ירמיהו ו, יד).

וְהִנַּבֵּאתִי כַּאֲשֶׁר צִוָּנִי וַתָּבוֹא בָהֶם הָרוּחַ וַיִּחְיוּ וַיַּעַמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם חַיִל גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד (יחזקאל לז י).

אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי (תהילים כב ב).

זְכֹר ה' לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלִָם, הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ (תהילים קלז ז).

רַע רַע יֹאמַר הַקּוֹנֶה וְאֹזֵל לוֹ אָז יִתְהַלָּל (משלי כ יד).

שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית, שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה בָּךְ (שיר השירים ז א).

סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ (קהלת א ו).

וְלַעֲמֹד בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, לְהֹדוֹת וּלְהַלֵּל לַה' (דברי הינים א' כג ל).

וַיַּעֲנוּ כָל-הָעָם אָמֵן אָמֵן (נחמיה ח ו)