"במסגרתם של ענייני החיים הרגילים יכולים אנו לשמור על כל ביטוי – גם אם הוא שקרי כאשר נפרש אותו בצורה נוקשה ותיאורטית – כל עוד מעורר הוא בנו את הרגשות הנכונים או את הנטיות לפעול באופן הנחוץ לשימור רווחתנו".
את הדברים האלה אמר הפילוסוף האירי ג'ורג' ברקלי (1753-1685) בחיבורו "מסה על עקרונות דעת האדם". ברקלי בוודאי לא התכוון לשקרים שמטרתם הבאת רווח כלשהו לדובר אותם על חשבון אנשים אחרים, אלא לביטויים שקריים שהשימוש בהם מביא תועלת לדוברים ולשומעים אותם גם יחד. הבה נלך קצת בעקבות ברקלי.
מהו שקר? אפשר להגדיר שקר כאי אמת. אם כך מהי אמת? יש כמה הגדרות למושג אמת – כל הגדרה והתורה הפילוסופית התומכת בה – ולא נפרט אותן. אנחנו מתייחסים כאן להגדרה אחת, שלפיה היגד אמיתי הוא כזה שתואם את המציאות; ולפי כך שקר הוא היגד שאינו תואם את המציאות. יש לשים לב שעל פי הגדרה זו שקר אינו כרוך בהכרח ברוע או באי מוסריות. למשל ההיגד "סכום הזוויות במשולש הוא מאתיים מעלות" הוא שקרי (אינו תואם את המציאות), ועם זאת אינו קשור לאי מוסריות. אבל יותר מכך: יש שקרים שדווקא מסייעים לתאר ולהסביר את המציאות. לכאלה אפשר לקרוא שקרים בשירות הלשון, או שקרים לשוניים. אנחנו מצאנו ארבעה סוגי שקרים כאלה, ואולי יש עוד.
שקרים מטפוריים. נסתכל על המבעים הבאים:
"רתחתי מזעם".
"ראש הממשלה טיפס על עץ גבוה".
"פחד איום תפס אותי".
שלושת המבעים האלה הם מטפוריים, ואם נבין אותם באופן מילולי הם שקריים. מעולם לא רתחתי, ואם הייתי רותח כבר לא הייתי יכול לדווח על כך; ראש הממשלה כבר מזמן לא מטפס על עצים; ופחד הוא לא בעל חיים והוא לא יכול לתפוס. אבל מטפורות, דווקא מפני שהן משוחררות מכבלי הדיוק המילולי, יכולות לסייע לתיאור ולהבנת המציאות; ולמעשה זוהי בדרך כלל מטרתן.
שקרים מוסכמים. נסתכל על המבעים הבאים:
"אני מעדיף לחם שחור".
"ירושלים היא בירת ישראל לנצח נצחים".
"עץ הרימון נתן ריחו".
שלושת המבעים האלה כוללים אמירות שקריות. הלחם ה"שחור" אינו שחור אלא חום; ירושלים לא תהיה בירת ישראל לנצח, ולו רק מפני שכדור הארץ עצמו לא ישרוד לעד; ולעץ הרימון אין בכלל ריח. עם זאת המבעים האלה אינם נתפסים כסילוף המציאות אלא כמוסכמות לשוניות.
הגזמות. הגזמה (מילולית) היא אמירה שקרית שבאה (בדרך כלל) להמחיש ולהדגיש עניין כלשהו על ידי הפרזה. כמו בדוגמאות הבאות:
"האיש הזה חזק כמו שור"
"הוא לא רואה אותך ממטר"
"יש לי מיליון סיבות לא ללכת לשם".
שקרים לשם יעילות לשונית. נסתכל על ההיגד "הירח האיר לנו את הדרך". ההיגד הזה אינו תואם את המציאות האסטרונומית, שכן הירח כשלעצמו אינו מאיר אלא רק מחזיר את אור השמש המגיע אליו. אבל הדיוק הזה מיותר ומפריע לתיאור הסיטואציה. דוגמה נוספת: "פתחתי את המים בגינה". ההיגד הזה, אם מפרשים אותו בצורה נוקשה ותיאורטית, הוא שקרי. שכן מים אינם דלת או קופסה ואי אפשר לפתוח אותם. לכאורה הייתי צריך לומר "הפעלתי את מערכת ההשקיה של הגינה". אבל הביטוי "לפתוח את המים" קצר יותר ומובן לגמרי, ולכן יעיל.
ואם נלך עוד בכיוון הזה – גם ספרות (בידיון) היא שקר בשירותה של האמת. שקר שפעמים רבות מיטיב לתאר ולהסביר את המציאות יותר משעושים זאת סקרים דוחות או מחקרים למיניהם.
בְּעִבְרִית 