משמעויות שאינן נאמנות למקור

מקומות ואירועים קונקרטיים עשויים להעשיר את הלשון בביטויים ומושגים כלליים ומופשטים. הנה דוגמה: הרוביקון הוא נהר בצפון איטליה, ויוליוס קיסר חצה אותו בדרכו לכבוש את רומא בשנת 49 לפני הספירה. ואחרי שחצה אותו כבר לא היה יכול לחזור בו. בעקבות אותו אירוע התקבע המושג  "חצה את הרוביקון", שמשמעותו נקיטת צעד שאין ממנו חזרה. דוגמאות נוספות לביטויים כאלה הן  "הליכה לקנוסה" (כניעה ללחצים ומחילה על הכבוד),  "עד שיצא עשן לבן" (עד שתיפול הכרעה), "ניצחון פירוס" (עוד ניצחון כזה ואבדנו),  "החלטה בן-גוריונית" (החלטה גורלית אמיצה). ויש עוד הרבה.

גם אירועים ומקומות מקראיים מהווים מקור למושגים מהסוג הזה; למשל  מגדל בבל. בספר בראשית מסופר: וַיֹּאמְרוּ [בני האדם] הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם […] וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר. עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ (בראשית יא, פסוקים ד, ח, ט). על בסיס האירוע הזה נוצר המושג  "מגדל בבל", המציין מקום (או ארגון) שיש בו קבוצות רבות ושונות שלא מתַקשרות האחת עם האחרות ולא מסוגלות לפעול ביחד. מושגים וביטויים אחרים כאלה שמקורם במקרא הם למשל "גן עדן", "סדום ועמורה", "כבשת הרש", "בשורת איוב". עד כאן הכול בהיר ובריר; אלא שיש גם ביטויים  שאמנם נשענים על מקור מקראי – אירוע או מקום – אבל משמעותם אינה נאמנה למקור הזה, ולפעמים אפילו מנוגדת לו. הנה כמה ביטויים כאלה.

CIS:E.372-2006
.1493-1494 ,Julius Caesar crossing of the Rubicon, Granacci

אות קין. אחרי שקין הרג את הבל אחיו ואחרי שה' גזר עליו להיות נע ונד בארץ, קין הביע בפני ה' את החשש שכל מוצאו יהרוג אותו. וה' הבטיח לקין הגנה: וַיֹּאמֶר לוֹ ה' לָכֵן כָּל הֹרֵג קַיִן שִׁבְעָתַיִם יֻקָּם; וַיָּשֶׂם ה' לְקַיִן אוֹת לְבִלְתִּי הַכּוֹת אֹתוֹ כָּל מֹצְאוֹ (בראשית ד טו). עם הזמן אות קין המקראי, שנועד להגן על קין, הפך למושג, אולם במשמעות מנוגדת – אות קלון.

עמק שָוֵה. עמק שוה נמצא בסביבות ירושלים. וכך כתוב במקרא: וַיֵּצֵא מֶלֶךְ סְדֹם לִקְרָאתוֹ [לקראת אברהם] אַחֲרֵי שׁוּבוֹ מֵהַכּוֹת אֶת כְּדָרְלָעֹמֶר וְאֶת הַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ אֶל עֵמֶק שָׁוֵה, הוּא עֵמֶק הַמֶּלֶךְ (בראשית יד יז). אבל בלשון זמננו נוספה  ל-שוה ה"א הידיעה, והתקבל מושג – "עמק השווה" – שמובנו פשרה והסכם. למשל: "אחרי משא ומתן מייגע שני הצדדים הגיעו לעמק השווה".

עמק הבכא. עמק הבכא נזכר במקרא פעם אחת: עֹבְרֵי בְּעֵמֶק הַבָּכָא מַעְיָן יְשִׁיתוּהוּ גַּם בְּרָכוֹת (תהילים פד ז). על פי "מילון העברית המקראית" של מ.צ. קדרי, עמק הבכא הוא מעלה גיא בן הינום, צפונית לעמק רפאים, בסביבות ירושלים; והוא נקרא כך על שם עצי הבכאים שגדלו בו. על פי פירוש אחר  בכא הוא יובש. על כל פנים עמק הבכא מופיע במקרא בהקשר חיובי – העלייה לרגל לירושלים. אבל בזמננו (וגם לפני זמננו)   "עמק הבכא" הוא כינוי למקום של צער וסבל. ויש דוגמאות רבות, גם בסִפרות, לשימוש במובן הזה. למשל ספרו של מנדלי מו"ס "בעמק הבכא", או אותו עמק ברמת הגולן שבו התחוללו קרבות מרים במלחמת יום כיפור.

עצת אחיתופל. המשמעות המקובלת (היום) של הביטוי "עצת אחיתופל" היא (למשל על פי "המילון השלם") "עצה רעה, עצה של מי שמתחזה לידיד אך כוונתו האמתית להכשיל את מי שהוא מייעץ לו". אבל במקרא עצת אחיתופל היא ההיפך הגמור. ולמי שלא זוכר הרי הסיפור בתכלית הקיצור. אבשלום מרד בדוד, אביו ומלכו. ואחיתופל, יועצו של דוד, בגד גם הוא בדוד ועבר למחנה אבשלום. דוד ואנשיו ברחו מירושלים מפני אבשלום. דוד שלח את חוּשַי הארכי להיות סוכן שתול אצל אבשלום ולהפר שם את עצותיו של אחיתופל (שכנראה היה ידוע כיועץ חכם). בשלב מסוים של המרד אבשלום שאל את אחיתופל מה עושים עכשיו. ואחיתופל יעץ לו לתקוף את מחנה דוד כל עוד דוד ואנשיו מעטים ועייפים. העצה אמנם ישרה בעיני אבשלום, אבל הוא שאל גם לדעתו של חושי. וחושי (נאמן למשימה שהטיל עליו דוד) יעץ, לכאורה לטובתו של אבשלום, לא לתקוף. והמקרא מספר: וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם וְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל "טוֹבָה עֲצַת חוּשַׁי הָאַרְכִּי מֵעֲצַת אֲחִיתֹפֶל". וה' צִוָּה לְהָפֵר אֶת  עֲצַת אֲחִיתֹפֶל הַטּוֹבָה, לְבַעֲבוּר הָבִיא ה' אֶל אַבְשָׁלוֹם אֶת הָרָעָה (שמואל ב' יז יד). כלומר: עצתו של אחיתופל הייתה טובה (לאבשלום, מבקש העצה), ודווקא עצתו של חושי הייתה "עצת אחיתופל".

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “משמעויות שאינן נאמנות למקור

  1. באנגלית יש הפרדה בין שמות עצם עם capital לבין שמות עצם בלי, כך שיש סימון ברור של מילה שמקורה בשם עצם פרטי לבין מילה גנרית

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s